22
שלטונות ירדן אינם מרבים לעדכן את מדד העוני ולחשוף אותו לציבור הרחב. על פי הנתון הרשמי
האחרון, משנת 2002, %2.41 )כל תושב שביעי במדינה( היו מתחת לקו העוני. זהו נתון מטעה ויש
לפרשו. הגבול של קו העוני בירדן עובר על ערך ההכנסות של 086 דינר לנפש בשנה )כ-059 דולר(.
ניתן לצאת מתחום העוני ולהשתייך סטטיסטית למעמד הבינוני בירדן עם הכנסות שנתיות של פי
שניים מאלה של קו העוני. כלומר, עוד עשרות אחוזים של ירדנים תויגו כבני מעמד ביניים, אך
הכנסותיהם רק עלו במקצת מהערך של 3 דולרים ליום. לכך יש להוסיף כי ב-2002 היתה תקופה
טובה יחסית, לפני המשברים הכלכליים של העשור הראשון של שנות האלפיים ולפני התפוצצות
האוכלוסין שהביא גל הפליטים הגדול מעיראק וסוריה. כבר אז היה ברור שמספר העניים בממלכה
כפול מזה הרשמי, וכיום מחקרים מתריעים על ירידה ניכרת במספר הירדנים הנכללים במעמד
הביניים. המדינה היא כאמור המעסיק הגדול, המגזר הפרטי מצומצם יחסית ובו משגשגת האליטה
האתנית-שורשית והמעמדית של הממלכה – בעיקר מקורבי בית המלוכה.
בירדן נמצאים המוני עובדים זרים, בהם חוקיים )כחצי מיליון( ולא חוקיים )2.1 מיליון(, שלא
תמיד משלמים מסים ולכאורה גוזלים עבודה מתושבים מקומיים. העובדים החוקיים באים בעיקר
ממצרים, והלא חוקיים הם בעיקר פליטים – מעיראק, מסוריה ומשטחי הרשות הפלסטינית.
המדינה סבסדה היסטורית מגוון רחב של מוצרים ושירותים. מאז עלייתו של המלך עבדאללה השני
לשלטון ב-9991 יזמו בעמאן כמה רפורמות כלכליות, ביטלו כמה סובסידיות )בעיקר על דלק(,
הפריטו חברות ממשלתיות, אך נזהרו ללכת לכיוון ליברליזציה כלכלית מוחלטת מחשש מתגובת
האוכלוסייה.
הממלכה ההאשמית תלויה בסיוע חוץ רב. סיוע החוץ השנתי הרשמי בכסף שמעניקה לה ארה"ב
מסתכם בכ-007 מיליון דולר. ב-4102 הובטח להגדילו עד לסכום של מיליארד דולר. לכך יש להוסיף
עזרה בתחומים מגוונים, אזרחיים וצבאיים וגם את הסיוע של האיחוד אירופי ושל סעודיה ושאר
מדינות ערב, אם כי הוא קטן יותר, ממוקד יותר וגלוי פחות.
בשנים האחרונות, בזכות הסיוע הזר ולאור הצלחת השלטון הריכוזי לשמור על יציבות כלכלית
יחסית של חברה ענייה ברובה, התאפיינה ירדן ברמת שחיתות ובשיעור כלכלה "שחורה" נמוכים
יותר מאלה של שכנותיה העשירות יותר ובמדד גבוה יותר של שלטון החוק )טבלה 7(. כל הסיבות
שתוארו לעיל סייעו לעמידות השלטון המלוכני על רקע הסערות של "האביב הערבי", שהוביל
להפלת השליטים המושחתים בלוב, בתוניסיה ובמצרים ועורר את מה שעורר בסוריה.
השלטון המלוכני אכן שורד עד כה, אך אין להסיק מכך שכלכלת ירדן תמשיך להתקיים במתכונתה
הנוכחית בשנים הקרובות ללא משברים דרסטיים ורפורמות מרחיקות לכת. קצב הצמיחה של