32 / 44
31
יחסי ירדן-סעודיה
שנים ארוכות היו מחלוקות בנוגע לשליטה על חצי האי ערב ועל מקומות הקדושים לאיסלאם בין
בית סעוד )ממרכז חצי האי( לבין השושלת האשמית, ששלטה בערים הקדושות )מכה ומדינה(.
ב-1291, בעקבות ועידת קהיר, נותק רוב האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט הבריטי,
וכוננה בו אמירות ערבית בראשות עבדאללה הראשון מהשושלת האשמית, כתמורה על עזרתה
לבריטים במלחמתם בשלטון הטורקי. "האמירות האשמית של עבר הירדן" שהוקמה היתה ישות
אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל, אולם היתה כפופה לנציב העליון הבריטי. בשנת 6491 זכתה
האמירות בעצמאות והפכה להיות "הממלכה האשמית של עבר הירדן". האמיר עבדאללה הפך להיות
המלך עבדאללה. חיסולים, נקמת דם, ביזה ושוד של סוחרים וכן המאבק הגלוי על שטחים )כגון
במחוזות עקבה או מעאן( האפילו על היחסים ומנעו שיתוף פעולה בין ירדן וסעודיה עד אמצע
שנות החמישים.
עם מות מייסדי השושלות היריבות, ועל רקע כמה שינויים חשובים במזרח התיכון בכלל ובירדן
ובסעודיה בפרט, חל שיפור ביחסים. בין שינויים אלה היו מהפכות אנטי-מלוכניות סוציאליסטיות
במצרים ובעיראק )שבה הופל המלך האשמי(, קץ הסיוע הצבאי הכלכלי והפוליטי הבריטי לירדן
שהיה רציף מאז תקופת המנדט, קשיים פיננסיים של עמאן והתעשרות חסרת תקדים של סעודיה
מכספי הנפט. כך החלה התקרבות זהירה בין המדינות. רשמית, היתה זו סולידריות של שני בתי
המלוכה כנגד המשטרים הסוציאליסטיים. בפועל דובר על נורמליזציה של יחסים שהיו להם ביטויים
גאופוליטיים ממשיים בדמות הסדר הגבול בין השתיים, שבו זכתה ירדן בתוספת שטח משמעותית
בחוף ים סוף – עקבה. סיוע כלכלי רב של סעודיה, בכסף ובמקורות אנרגיה, ושווקיה הפנימיים
לתוצרת חקלאית ירדנית, קישרו עוד יותר את עמאן לריאד.
מכאן אין עדיין להסיק שירדן הולכת בעקבות סעודיה בכל דבר ועניין על חשבון האינטרסים שלה
בחזיתות אחרות. ירדן לא תמיד תמכה בהצעותיה של סעודיה בליגה הערבית, גם לא הצטרפה
לקואליציה האנטי-עיראקית במלחמת המפרץ הראשונה – ושילמה על כך ביוקר: הסיוע הכספי
נפסק, והעובדים הירדנים )פלסטינים ברובם( גורשו מתחומיה, ואף מנסיכויות המפרץ.
התקרבות מחודשת אירעה באמצע שנות התשעים. מאז, השפעתה של סעודיה על ירדן הלכה
וגדלה. היא הגיעה לשיאה עם האירועים המכונים "האביב הערבי", כשסיוע כלכלי נדיב שלה עזר
למלך עבדאללה השני לכבות את להבות המרד נגדו ונגד מדיניותו. כיום סעודיה מסייעת לירדן
בכסף רב, שמיועד לתמוך במשק המידרדר ולשמור על רמת החיים הנוכחית, למרות שפע הפליטים
והבעיות החברתיות-כלכליות שלא נפתרו זה עשרות שנים.