Background Image
Next Page  12 / 162 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 12 / 162 Previous Page
Page Background

11

דורות ניצבה החברה היהודית בפני תהליך מכונן של שינוי. בחירת סוג השינוי ומהותו הייתה כורח

המציאות. מאחר שמתן זכויות ליהודים ברוב ארצות מזרח אירופה וההיטמעות החברתית היו כמעט

בלתי אפשריים במאה ה-81, נבלמה ההצטרפות המתבקשת-לכאורה של העם היהודי למהפכת

ההשכלה והנאורות, להוציא יחידים וקהילות קטנות במערב אירופה. ואולם, תהליכי החילון שהתפתחו

במערב אירופה כבר במאה ה-71 הולידו אידאולוגיות חברתיות כדוגמת ההומניזם, הסוציאליזם

והלאומיות. אידאולוגיות ורעיונות אלו, בשילוב עם התפתחות המדע וראשית המודרניזציה, החלו

נודדים מזרחה לכיוון מרכז אירופה ומזרחה – מקום ריכוזם העיקרי של יהודי אירופה והעולם כולו

(אטקס 8991; אידל 0002).

באופן אבסורדי, גם תהליכים אלה הביאו להסתגרות ולהתבדלות. המודרניזציה נתפסה על ידי

החוגים השמרניים ביהדות כגורם שיביא כליה על עם ישראל. פתרון הלכתי-חברתי לכך הציעו

ר' משה סופר (2671-9381) הידוע בכינויו החת"ם סופר, ששימש ראש ישיבה גדולה בפרשבורג

(כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה) ורבנים שמרנים נוספים. הפתרון היה נקיטת התבדלות מרחבית,

ויזואלית, חברתית ותרבותית. באופן זה התקבעה ההתנגדות לשינוי הלבוש, לשינוי סדרי התפילה,

לשינוי ההלכות ולהכרה בזרמים הליברליים ביהדות. כך גם נקבעו ההתנגדות לחדש, ברוח "חדש

אסור מן התורה" (בבלי, קידושין, לח עמ' ב) – והתמסדה צורת המגורים הבדלנית. לפי תפיסתו של

החת"ם סופר, משעה שנולדו החילון והרפורמה, מוטל על היהודי לדקדק הרבה יותר בענייני הלכה

מי

ולא להסכים לדברים שבאופן עקרוני בעבר הוסכם לשנותם, מחשש שכל שינוי יוביל לחילון.

. הגורמים להתבדלותם כחרדים

שאימצו תפיסה זו נקראים למן אמצע המאה ה-91 ואילך חרדים

היו המודרניזציה, החילון והתהוותם של הזרמים הליברליים ביהדות, שהיו בגדר איום מבפנים

(אטינגר 9691; אטקס 8991; ברטל ופרנקל 5991; סמט 5002; שלמון ואחרים 6002) (תרשים 1).

ללחץ הרבני על היהודים הייתה השפעה רבה, ובעקבותיו הסתגרו רבים מהם בד' אמותיהם. ובכל

זאת, עם חלחול האידאולוגיות החברתיות בשלהי המאה ה-81 לתוככי האימפריה הרוסית האגררית,

התחילו היהודים להיחשף בהדרגה במשך המאה ה-91, ובעיקר במחציתה השנייה, להלך הרוח החדש

שכבש את אירופה. תחילה היו אלה סוחרים שנדדו בחופשיות, עקב הסרת המגבלות על תנועת

היהודים מחוץ ל"תחום המושב". לאחר מכן, חויבו היהודים על ידי השלטונות הרוסיים לפתוח

בתי ספר ללימודי חול (1481), במקום תלמודי תורה ולהתגייס לצבא. נציגי האימפריה הרוסית,

ובראשם השר לענייני השכלה, סרגיי אובארוב, ניסו למצוא דרכים לקרב את היהודים לרעיונות

המודרנה והלאומיות. דרישות השלטון הרוסי החרידו את רוב יהודי תחום המושב, שראו בדרישות

הללו מזימה להחרבת היהדות, והתקבלו בהתנגדות רבה בקרב ההנהגה הרבנית (סטניסלבסקי 3991;

זלקין 0002).