15
לעבוד, וממילא לקיים יחסי גומלין רציפים עם החברה האמריקנית הפלורליסטית. היו לכך השפעות
מבחינת הנוקשות הדתית, בעיקר על בני הדור השני, שכן לא כל הקהילות החרדיות הצליחו להתגבש
מחדש. בארה"ב השתלבו חלקן בזרמים היהודיים הליברליים (רפורמים וקונסרבטיבים) שהתבססו
שם כבר קודם לכן. קהילות אחרות התפצלו וחלק מחבריהן נטשו את אורח החיים החרדי. ואולם,
רוב הקהילות, כקהילות, שמרו על המסגרת, לפחות בדורות הראשונים. משפחות ויחידים שהיגרו
לבדם, בלא כל מסגרת קהילתית, ויתרו לרוב במרוצת הזמן על אורח החיים החרדי, שנתפס בארה"ב
כמזרח אירופי ובעל קונוטציות שליליות. היו שהפכו חילונים, והיו שאף התבוללו ולמעשה נטמעו
בחברה הקולטת. אפשר אפוא לומר בהסתייגות, כי המטרה הבדלנית שבין היתר לשמה נדדו המוני
החרדים לארה"ב לא הושגה, ולאחר דור או שניים דומה היה שגם בארה"ב, שיש בה חופש פולחן
וזכות לקיים אורח חיים ייחודי, המשיכה החברה החרדית להתפורר, גם בלא פוגרומים, רדיפות
וכפיית מודרניזציה והשכלה (אטינגר 9691; וקסמן 2991; לשצינסקי 9591).
גלי ההגירה החרדיים מאירופה לאמריקה ולמקומות נוספים בעולם בעשור הראשון של המאה ה-02
היו קשורים בין היתר בהתגברות האנטישמיות באירופה, בהתבססות המודרניזציה, בהתחזקות
החילוניות בקרב יהודי מזרח אירופה ומהעוני והדוחק הרב שבו הייתה שרויה אוכלוסייה זו בעיירות
ובכפרים. עם זאת, ערב מלחמת העולם הראשונה עדיין שכנו רוב יהודי העולם באירופה (פרנקל
3891; פיינר 0002). שני אירועים קריטיים שקרו בין שתי מלחמות העולם (8191-9391) שינו את
תפרוסתה של האוכלוסייה החרדית העולמית (אטינגר 9691; פיינר 0002; פרנקל 3891), מהפכת
אוקטובר ועצמאות פולין. נתייחס אליהם בקצרה.
– ביטול שלטון הצארים ברוסיה ועליית הקומוניזם, שבשלב די מוקדם
מהפכת אוקטובר (7191)
אחרי המהפכה אסר על גילוי סממן דתי באשר הוא (נוצרי, יהודי ומוסלמי כאחד), על קיום פולחן
1
דתי ועל הקמת מבני דת והפעלתם, הובילו בהדרגה לכיליון היהדות החרדית ברחבי ברית המועצות.
הסתכנות בהפרת אחד מהאיסורים הללו דינה היה מאסר ולעתים אף הוצאה להורג. בתחילה ניסו
1 ברית המועצות התרחבה בהדרגה ובשלב מסוים כללה את אוקראינה, בלארוס, מולדובה, רוסיה, ליטא, לטביה,
אסטוניה ועוד חבלי ארץ וארצות.
: ההגירה היהודית מאירופה לארצות חדשות
טבלה 1
שנים
ארה"ב וקנדה
ארצות אחרות
ארץ-ישראל
מס' מוחלט
%
מס' מוחלט
%
מס' מוחלט
%
1900-1881
690,000
89.6%
55,000
7.2%
25,000
3.2%
1914-1901
1,440,000
89.7%
130,000
8.1%
35,000
2.2%
1939-1915
550,000
44%
360,000
27.2%
340,000
28.8%
מקור: לשצינסקי 9591: 33