37 / 47
37
אם נסתכל על המפה, נראה את הקריות בצפון, את חיפה ונשר בדרום, באמצע יש לנו אזורים
בהם קיים אחסון אמוניה במחסני קירור ופעילות של מפעלים פטרוכימיים, וכל זאת במשולב
עם מסחר, בילוי, אולמות שמחות ועוד.
בנוסף, יש לנו מספר תשתיות לאומיות הממוקמות בלב המפרץ: הנמל, הכולל פריקה וטעינה של
חומרים מסוכנים מסוגים שונים, במצבי צבירה שונים ובצורת פריקה מגוונת; שדה התעופה,
שהמטוסים אליו וממנו חולפים מעל ה"לבניות" ובסמוך למיכל האמוניה ולמסוף הכימיקלים;
מתחם בתי הזיקוק, תחנת הכוח – תחנת כוח שתופעל על גז, בקיצור, יש תערובת מורכבת
הכוללת את הכול.
בתחילת שנות ה-09, החליטו במועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין תכנית מתאר ארצית
לאזור זה, תוכנית שתנסה להסדיר ולטפל בתכניות העתידיות של התשתיות הלאומיות במפרץ
ושל השימושים העירוניים, תוך שימת דגש על שיפור סביבתי. בהקשר זה עלה הצורך ללמוד
את נושא החומרים המסוכנים במפרץ. לפיכך, הוכן סקר הסיכונים האינטגרטיבי, ובו המדינה
הקצתה, לראשונה, מקום לעריכת סקרי סיכונים הסתברותיים. בשנת 0002 הממשלה אימצה
את סקר הסיכונים ואת המלצותיו. משמעות הדבר, שבחיפה יש כיום מתודולוגיה לעריכת
סיכונים וקריטריון לקביעה מהו סיכון קביל.
בימים אלה המשרד להגנת הסביבה מציע מדריך חדש לבחינת ההיבט של חומרים מסוכנים
בהליכי תכנון, המתבסס על מרחקי הפרדה, על שיטת חישוב דטרמיניסטית להערכת סיכונים,
ולא על השיטה ההסתברותית. אני יכולה להגיד, שברמה המקומית נוצרה אי נחת מהגישה
החדשה של המשרד. היו כבר פגישות בעניין עם עיריית חיפה, ולי, בתור מי שמלווה ומכירה
את הדברים, יש גם מה להגיד בעניין.
אנסה לדבר קצת על חוק התכנון והבנייה, שהוא בעצם מגרש המשחקים שלי כמתכננת. אני
אנסה לדבר על הבעיות הנוצרות כתוצאה מהמדיום הזה ועל חילוקי דעות בתפיסה – איך
המתכננים רואים את העניין, ואיך אנשי החומרים המסוכנים רואים אותו. למען הדיוק, אציין כי
מתקיימות היום פגישות עבודה לגישור הפערים בין אנשי התכנון לאנשי החומרים המסוכנים.
נושא החומרים המסוכנים מלווה את כל רמות התכנון, מהתוכניות הארציות, עבור למחוזיות
ולמקומיות, והבעיות מתעוררות בעיקר במערך הרישוי. מערכת התכנון בארץ היא מערכת
מאפשרת ולא מערכת יוזמת פיתוח, ואף לא מערכת יוזמת ביצוע. משמעות הדבר היא שמכינים
ומאשרים תכניות במוסדות התכנון, התוכניות האלו קיימות – וברגע שהיזם רוצה הוא מפתח,
וכשהוא לא רוצה, הוא לא מפתח.