Background Image
Next Page  35 / 47 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 35 / 47 Previous Page
Page Background

35

דוגמה נוספת, ברמת-חובב: כמי שעבד במפעל מכתשים, ידעתי בדיוק מהם הכימיקלים

המסוכנים ולאן הסכנה יכולה להגיע. במסגרת תכנון המטרופולין באר שבע )עם שמאי אסיף(,

הצלחנו לקבל אישור של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, להציב חמישה ק"מ של מרחק

מגדרות אזור התעשייה רמת-חובב, בהם לא יהיו שום שימושי קרקע שיש או תהיה בהם

אוכלוסייה. זה נכון ברמת-חובב, וזה תופס ברמת בקע ובמישור רותם. משמעות הדבר היא

כי בגבולות של חמישה ק"מ כדאי למנוע מהאוכלוסייה מלהתקרב לאזורים אלה. זה לא אומר

שהמפעלים מסוכנים לטווח של חמישה ק"מ, אבל אם אנחנו לוקחים את החומר הכי מסוכן

שיש באזור, בתנאים הכי גרועים, זה עלול להתרחש )בבחירת התרחיש הגרוע מכל(.

אני מדגיש שוב את נושא העובדים. אם העובד לא יודע ולא בטוח שהוא ממוגן מבחינת

סיכונים, הוא יברח. המשמעות היא כפולה: אתם חייבים לקחת בחשבון לאבטח את העובד

מבחינה בטיחותית, כדי שירגיש ממוגן היטב. יחד עם זאת, וכדי שירגיש בטוח, הוא גם צריך

לראות ולדעת שקיימים לרשותו כל האמצעים ההנדסיים לצמצום רמת האירוע.

. בחיפה יש סיכון גדול של ברום במכולות שבאות מהרכבת ומועמסות לאוניות.

דוגמה נוספת

אם מכולה נפגעת, נשפך ברום שמעלה אדים רעילים לאוויר. הברום ניתן לטיפול וצריך עובדים

מקצועיים וממוגנים היטב כדי לטפל בו. במפעל תרכובות ברום מציבים מראש גלילי אמוניה

בכל מקום בו עלולה להתרחש דליפה של ברום. אדים של אמוניה ואדים של ברום מיד מגיבים

באוויר, ויוצרים אמוניום-ברומיד מוצק, שהוא פחות מסוכן מהברום ומהאמוניה. בנוסף, יש כל

מיני אמצעים: יש תותחי מים כי הברום מסיס במים, ואחר כך מביאים סיד ויוצרים תרחיף

סיד במים כדי לנטרל את הברום. מה שצריך זה להתקין אותם ולהפעיל אותם.

חוות הגז בקריית אתא. לפני כעשרים שנה, התפנו 000,3 או 000,5 איש )פינו

דוגמה אחרת

אולי מאה איש עם האוטובוסים(, אבל האמת שכולם ברחו בכוחות עצמם. המסקנה של

הרשויות היתה לקבור בצורה עילית או מתחת לאדמה את כל מיכלי הגפ"מ, היות והסיכון

בגפ"מ הוא כאשר יש להבה שמחממת את המיכל, וכל השסתומים שהם פורקי לחץ אינם

מתוכננים לעוצמה כזו של אש, ואז המיכל מגיע למצב שהלחץ עולה עד שהוא מתפוצץ

למרחקים אדירים.

בקריית אתא חלפו כעשרים שנה מאז דרשו לקבור את המיכלים בקבורה עילית לפחות, והם

עדיין לא קבורים, הם עדיין גלויים. המשמעות היא שיש פה בעיה גדולה מאוד של הרשויות

בארץ, שלא מצליחות לממש את חובתם לדאוג לאוכלוסייה מול חברות פרטיות חזקות.