31 / 47
31
43- ובמצב של נוזל
°
C
ניקח אמוניה לדוגמה. כשהיא אל-מימית בצורה נוזלית, היא במינוס
קריאוגני. בטמפרטורה זו המשקל הסגולי שלה גבוה מזה של האוויר סביבה. במצב זה היא
מתנהגת כגז כבד הנדחף על ידי הרוח קרוב למפלס האדמה )מצב זה ניתן לחישוב(. בהמשך,
עם התחממות האדים במגע עם האוויר הסובב, האמוניה מתחממת לטמפרטורה של האוויר,
ואז היא יכולה לעלות בהיותה קלה מהאוויר. כאן ההגדרה משתנה מגז כבד לגז קל, ושינוי זה
משתנה תוך כדי פיזור )גם הפיזור ניתן לחישוב(. קיימות כיום כל השיטות הדרושות לבצע את
כל החישובים לכל שלבי התנהגות ענן הגז.
לשיטה ההסתברותית הישנה יש יתרון אחד גדול, בעיקר עבור הרשויות מקומיות, מפני שהיא
אינה נותנת מרחקים, אלא הערכות באשר למספר האנשים העלולים להיפגע לפי הריכוז, ולא
על פי המרחק. למעשה, אפשר להגיע למרחקים הרבה יותר קצרים לעומת תוצאות השיטות
הדטרמיניסטיות.
עם הזמן העולם המערבי החל להעדיף השיטה הדטרמיניסטית, וכאן אפשר להגיד שפיקוד
העורף הביא את מדינת ישראל להיות בין הראשונות שאימצה את השיטה הדטרמיניסטית
כשיטה רשמית להערכת סיכונים. באמריקה אושרו השיטות הדטרמיניסטיות ב-8991
(. החוק כולל פרמטרים
RMP
בצורה פדראלית מחייבת, במסגרת התכנית לניהול סיכונים )
וסטנדרטים מחייבים איך לבצע בדיוק את הערכות הסיכונים. חייבים לבצע שני תרחישים, את
( ואת התרחיש הסביר, ולפי שניהם קובעים
Worst Case Scenario
התרחיש החמור ביותר )
את המרחקים.
במדריך האמריקאי לניהול סיכונים ובמדריך הישראלי לניהול סיכונים משנת 3002, לא
מסתפקים בכך. נדרשים להקים אמצעים פאסיביים ואמצעים חצי אקטיביים כדי לצמצם
כדי להגיע
עד כמה שיותר את המרחקים שנתקבלו, דבר הדורש לצמצם את עוצמת המקור,
. זה דורש ידע הנדסי, הדרכות, עבודה וניסיון רב.
לתעשייה הרבה יותר בטוחה
, באחסון אמוניה במיכל )שהוא, לדעתי, הממוגן ביותר בעולם( שבמסוף הכימיקלים,
לדוגמה
יישמו את השיטה הפאסיבית כבר לפני שמונה שנים. במאצרה בשטח של שישה דונם פוזרו
פוליאתילן שחור, שבצורה עצמאית
high density
כמיליון כדורונים בקוטר 01 ס"מ מ-
לחלוטין יוצרים גג צף על כל פני הנוזל תוך הצטופפות אחד לשלוש. גג צף זה מקטין תיאורטית
את ההתאיידות ב-%19. בפועל בוצעו ניסויי שטח שנמשכו יום ולילה במשך חודשיים, עם כל
מיני מטאורולוגיות וכך והגענו לתוצאה של %28 )בתכנון לוקחים %08(. זה מוגדר כאמצעי
פאסיבי לחלוטין )איור 1(.