18 / 46
16
אינטרסים אסטרטגיים בתהליך קבלת ההחלטות של
הודו ביחס לכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל
ניתוח האינטרסים האסטרטגיים שהשפיעו על תהליך קבלת ההחלטות של הודו
לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל בפברואר 2991 מחייב ניתוח ברמות שונות:
רמת המערכת הבינלאומית, הנחלקת לתת מערכת של יחסים בילטרליים מזה
ויחסים מולטילטרליים מזה, רמת המערכת הלאומית בדגש על פוליטיקה, כלכלה
וביורוקרטיה, ורמת ניתוח פרטנית המתייחסת בעיקר למנהיגות הפוליטית. במקביל,
יפורטו אירועים נסיבתיים במסגרת זמן מוגדרת, אשר השפיעו על תהליך קבלת
ההחלטות.
רמת המערכת הבינלאומית – היחסים הבילטרליים
: כחלק משינוי מהותי של פרדיגמת מדיניות החוץ ההודית
דיפלומטיה בילטרלית
החדשה, שהחלה בשנת 1991, נולדו במערכת הפוליטית ההודית ההבנה המדינית
והקונצנזוס הפוליטי שיש מקום ליחסים דיפלומטיים בין הודו לישראל. ממשלת הודו
הבינה, כי ביכולתה להפיק תועלת מדינית, ביטחונית וכלכלית מיחסים בילטרליים
עם ישראל, בעיקר בתחום הצבא והחקלאות, וכי היעדר יחסים דיפלומטיים מלאים
בין שתי המדינות מונע את השתתפותה של הודו בתהליך השלום במזרח התיכון
בכלל ובשיחות המולטילטרליות שהחלו בעקבות ועידת מדריד בפרט, הגם שבעקבות
גישושיה המדיניים של הודו, הבהירה לה ישראל באופן חד משמעי, שבשל היעדר
יחסים דיפלומטיים עמה לא תוכל הודו לקחת חלק פעיל בתהליך השלום במזרח
התיכון. באותה עת התחזקה מגמה בינלאומית של כינון יחסים דיפלומטיים עם
ישראל, ומדינות כגון ברית המועצות, מדינות במזרח ובמרכז אירופה ומדינות באסיה
(סין, וייטנאם, לאוס וקמבודיה) כוננו או חידשו את יחסיהן עם ישראל. הודו החלה
להרגיש שהיא נותרת מאחור. במקביל, הקפידה האופוזיציה בהודו לזקוף לזכותה של
ישראל את תמיכתה המדינית של ישראל בהודו בסכסוך בקשמיר ואת נכונותה של
ישראל לסייע להודו בפינוי אזרחיה במלחמת המפרץ הראשונה.
: למרות היעדר יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, היתה מערכת
צבא וביטחון
הביטחון ההודית מודעת היטב לפוטנציאל אמצעי הלחימה של ישראל והיה לה
אינטרס אסטרטגי בשיתוף פעולה צבאי עם ישראל, וצורך ברכש ציוד צבאי מתקדם.