יחסי הודו-ישראל

: ארצות הברית נתפסה כיריבת ארגון המדינות הבלתי מזדהות במהלך

ארצות הברית

המלחמה הקרה, אולם בעקבות התמוטטות ברית המועצות מעמדה של ארצות

הברית התחזק ועלה כמעצמת על יחידה במערכת הבינלאומית. סיום המלחמה

הקרה והצלחתה של ארצות הברית במלחמת המפרץ הראשונה שבה הוכחה עליונות

אמצעי הלחימה האמריקאיים, חייבו את הודו לשנות את האוריינטציה הבילטרלית

שלה מול ארצות הברית. הכרה דיפלומטית הודית בישראל נתפסה כפעולה מדינית

עם יכולת לשמש כמנוף לשיפור היחסים בין הודו לארצות הברית, לעידוד השקעות

כלכליות מארצות הברית וכמקור פוטנציאלי לסיוע כלכלי וצבאי של ארצות הברית

להודו. בהקשר זה יצוין שארצות הברית, באמצעות מחלקת המדינה, סנטור דניאל

מוינהאם, ראש עיריית ניו יורק דויד דינקינס ועוד קודם לכן חבר בית הנבחרים סטפן

סולארז, ניסו לאורך שנים לקדם שינוי במדיניות החוץ ההודית כלפי ישראל, אם כי

ללא הצלחה.

: הלובי היהודי האמריקאי נחשב בשנות התשעים כמי שיכול היה לסייע

הלובי היהודי

להודו בקידום האינטרסים שלה בארצות הברית מול הקונגרס האמריקאי וכגשר

לארצות הברית. לחץ משותף וממוקד של ארגונים יהודיים שונים בארצות הברית

והסתייעות בחבר בית הנבחרים האמריקאי, היהודי, סטפן סולארז, תרמו באופן

ישיר להחלטה ההודית לכונן יחסים עם ישראל. באותה תקופה, בשל משבר כלכלי,

היה להודו עניין בסיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית ובסיוע של הבנק העולמי ושל

קרן המטבע הבינלאומית. בהודו התעורר החשש שהלובי היהודי עלול להכשיל קבלת

סיוע כזה בשל גישתה השלילית של הודו כלפי ישראל. מאידך היה ברור להודו שכינון

יחסים דיפלומטיים עם ישראל יעודד את הלובי היהודי לסייע לה בהשגת תמיכה

כלכלית ומדינית מארצות הברית.

: לירידת חשיבותו ומחירו של הנפט בתחילת שנות התשעים כמקור

גאואסטרטגיה

אנרגיה חיוני (שוק קונים) היתה משמעות כלכלית ומדינית מבחינתה של הודו. מדינות

המפרץ היו מקור עיקרי לדלק עבור הודו, שהיתה בזמנו צרכנית הדלק השישית

בגודלה בעולם, וירידת מחיר הנפט השפיעה לטובה על יכולתה של הודו לשנות את

מדיניותה כלפי ישראל ולהתמודד עם התנגדותם הצפויה של מדינות המפרץ לצעד

שכזה.

: בין הודו לעולם הערבי היו יחסים מסורתיים טובים בתחום המדיני,

העולם הערבי

הכלכלי והתרבותי, בעיקר ביחסי הסחר והכלכלה שכללו העסקתם של אנשי מקצוע