21 / 46
19
הודים במדינות המפרץ. עם זאת, היתה בהודו אכזבה מהסטנדרט הכפול של העולם
הערבי כלפיהם. תמיכתה החד צדדית המובהקת של הודו בצד הערבי בסכסוך
הישראלי-ערבי לא הביאה לה דיבידנדים מדיניים בעולם הערבי בסכסוכה עם
) המשיך לתמוך בפקיסטן באופן עקבי
O.I.C.
i
פקיסטן. ארגון המדינות האיסלמיות (
וגורף בענין הסכסוך בקשמיר, שהיה ונותר אבן יסוד במדיניות החוץ ההודית. זאת
ועוד, בהודו הבינו שכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל יכול לשמש עבורם שוט מדיני
נגד מדינות ערב במידה שתפעלנה נגד האינטרסים הלאומיים של הודו או שתוקצן
תמיכתן בפקיסטן.
בעובדה שהעולם הערבי נטל חלק פעיל בוועידת מדריד בשנת 1991 היה משום
איתות חיובי מבחינתה של הודו ובניו דלהי הבינו שמדינות ערב לא ינקטו בצעדי
ענישה או בסנקציות כלכליות נגדם אם ישנו את מדיניות החוץ ההודית כלפי ישראל,
הגם שבאותה תקופה, לאחר מלחמת המפרץ, ארצות הברית, בת בריתה של ישראל,
הפכה למעצמת-על יחידה במערכת הבינלאומית. גם העובדה שערב הסעודית, איחוד
האמירויות וכווית תמכו בתהליך השלום עם ישראל ומדינות ערביות אחרות כגון
מרוקו, טוניסיה ועומאן הכירו בה ואפשרו לישראל לפתוח נציגויות דיפלומטיות
בבירותיהן, סייעה להודו בהחלטתה בנושא זה. כמו כן, הבינה ממשלת הודו שכינון
יחסים דיפלומטיים עם ישראל יאפשר לה לשמש גורם מתווך מקובל על כל הצדדים
בסכסוך במזרח התיכון (ישראל, אש"ף והעולם הערבי). אש"ף עצמו לא התנגד לכינון
היחסים בין הודו לישראל וראה בצעד כזה פעולה לגיטימית של הודו כמדינה ריבונית
וכאמור יושב ראש אש"ף דאז, יאסר ערפאת, אף הבהיר במהלך ביקורו בהודו, לראש
ממשלת הודו נראסימה ראו, שאם הודו תחליט על כינון יחסים דיפלומטיים עם
ישראל היא תוכל לסייע בקידום תהליך השלום במזרח התיכון וכך להשפיע לטובה
על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.
: לאחר ועידת מדריד ותחילת תהליך השלום
דיפלומטיה ברמה המולטילטרלית
ובעידן שלאחר המלחמההקרה, הפכה ישראל לשחקן משמעותי במערכתהבינלאומית.
להודו היה עניין מדיני וכלכלי לקחת חלק פעיל בתהליך השלום במזרח התיכון,
ובעיקר להשתתף במסגרת השיחות המולטילטרליות שכללה חמש ועדות שונות,
בוועדה לבקרת נשק וביטחון אזורי ובוועדה לשיתוף פעולה אזורי, פעילות מדינית
שנמנעה ממנה בעבר בשל היעדר יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
: מאז עצמאותה יחסה הודו חשיבות מיוחדת לארגונים
ארגונים בינלאומיים