19 / 46
17
לצבא ההודי אף היה עניין לרכוש מישראל טכנולוגיה משופרת של אמצעי לחימה
סובייטים שעליו הוסיף הצבא ההודי להתבסס אף לאחר התמוטטות ברית המועצות.
תמיכתה הצבאית של ישראל בהודו במלחמותיה עם סין ופקיסטן נזקפה אף היא
לזכותה של ישראל.
: שתי המדינות נחשפו עוד קודם לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן
לחימה בטרור
לטרור פונדמנטליסטי. להודו ולישראל היתה תפיסה אסטרטגית דומה ביחס לסכנה
שבפונדמנטליזם האיסלמי וברמה הטקטית היה להודו אינטרס ללמוד מהניסיון
הישראלי בנושא לוחמה בטרור, בעיקר בכל הקשור ללוחמה בטרור פונדמנטליסטי.
: לשתי המדינות היה עניין בחיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני בכלל – שהחל
מודיעין
בפרופיל נמוך עוד קודם לכינון היחסים הדיפלומטיים – ובשיתוף פעולה מודיעיני,
בעיקר בתחום הלוחמה בטרור ומעקב אחר יכולתה הגרעינית של פקיסטן.
: המזרח התיכון נתפס על ידי הודו כגשר ימי ואווירי. לישראל נודעה
גאואסטרטגיה
חשיבות גאואסטרטגית לאור מיקומה הגאוגרפי מול מדינות ערב הפונדמנטליסטיות.
זאת ועוד, ההודים היו מודעים ליכולת השליטה הצבאית של ישראל במצרי באב אל
מנדב ובמצרי הורמוז אשר שימשו מעברי ים חשובים לאוקיינוס ההודי.
: ישראל נתפסה כמדינה מפותחת מבחינת טכנולוגיות מתקדמות בתחומים
כלכלה
שהיו חשובים לכלכלה ההודית והיה להם פוטנציאל לתרומה משמעותית להצלחת
הרפורמה הכלכלית ההודית שהחלה בשנת 1991. קודם לכינון היחסים הדיפלומטיים
ניסו אנשי עסקים מהסקטור הפרטי ההודי לסייע בקידום יחסי הודו-ישראל, אולם
ללא הצלחה ופעילותם הכלכלית לא חרגה מעבר לסחר בהיקף נמוך בעיקר בתחומי
הכימיקלים והיהלומים.
רמת המערכת הבינלאומית – היחסים המולטילטרליים
: התמוטטות ברית המועצות ואובדן מעמדה כמעצמת-על בזירה
ברית המועצות
הבינלאומית היוו מכה קשה להודו בכלל ולדיפלומטיה ההודית בפרט ואילצו אותה
לאמץ שינוי מהותי בפרדיגמת מדיניות החוץ שלה, לאור העובדה שברית המועצות
היתה עד להתמוטטותה בת בריתה הנאמנה של הודו במערכת הבינלאומית ובאו"ם,
מה שבלט במיוחד כאשר ברית המועצות הטילה וטו במועצת הביטחון בענין קשמיר.