24 / 46
22
כלכלית לטווח ארוך בכלל, ומניעת מצב של חוסר מזון ורעב בתת היבשת ההודית
בפרט, מחייבים פיתוח משמעותי של החקלאות ההודית כחלק מרפורמה כלכלית
מקיפה וייבוא של טכנולוגיות וידע מתקדמים, עובדה שהפכה את ישראל למדינה
אטרקטיבית מבחינתה של הודו. בנוסף להיבט הכלכלי הבילטרלי ביחסי הודו-ישראל
היה להודו אינטרס כלכלי בקידום השלום במזרח התיכון כגורם ליציבות כלכלית
אזורית וכמרכיב מולטילטרלי שמשפיע על הכלכלה ההודית בעיקר בתחום מיצוב
מחירי הדלק והיכולת לשמור על ביטחונם של העובדים ההודים במדינות המפרץ.
: משרד החוץ ההודי התנהל מאז עצמאותה של
משרד החוץ ההודי כארגון בירוקרטי
הודו באופן מסורתי באורח פרו ערבי מובהק (ובחלקו ממשיך בהתנהלות זו עד עצם
היום). ראש הממשלה ראו, ששימש בסוף 1991 כשר החוץ בפועל, היה מודע היטב
לשמרנותו של משרד החוץ ההודי כחלק אינטגרלי מהבירוקרטיה ההודית, אולם הוא
מצא במנכ"ל החדש של משרד החוץ ההודי, ג'י. אן. דיקשיט, שותף פוליטי שהבין
את היתרונות האסטרטגיים הטמונים בכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל. דיקשיט
סייע לראו לשנות את הפרדיגמה של מדיניות החוץ ההודית בכלל ואת התפיסה
המדינית כלפי ישראל בפרט. בספר זכרונותיו ציין דיקשיט שהוא העריך אז שכינון
יחסים דיפלומטיים עם ישראל לא יגרום להתדרדרות יחסיה של הודו עם מדינות
ערב ו/או להפעלת סנקציות כלכליות נגדה, בעיקר לאור התגבשות מעמדה של ארצות
הברית, ידידתה של ישראל, כמעצמת על יחידה במערכת הבינלאומית לאחר מלחמת
.)
Dixit
המפרץ הראשונה (6991
: כתוצאה מתהליך השלום שהחל בוועידת מדריד והימנעותה
דעת קהל ותקשורת
של ישראל מליטול חלק פעיל במלחמת המפרץ הראשונה, על אף שהותקפה בטילי
קרקע-קרקע על ידי עיראק, השתפרה תדמיתה של ישראל בהודו כמדינה שוחרת
שלום. בהקשר זה יצוין שהמדיה בהודו תמכה באופן מסורתי בצד הערבי בסכסוך
הישראלי-ערבי, אם כי במהלך השנים פורסמו גם כתבות שקראו להודו לשפר את
יחסיה עם ישראל בשל הישגיה בתחומי הטכנולוגיה והחקלאות, אולם כתבות
ברוח זו הפכו לנדירות בתקשורת ההודית לאחר מבצע סיני ונדירות עוד יותר לאחר
מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אשר מיצבו את הגישה האנטי ישראלית
בתקשורת ההודית. הגעתו לניו דלהי של משה יגר, סמנכ"ל אסיה והפסיפיק במשרד
החוץ הישראלי, בעקבות חטיפת מטיילים ישראלים בקשמיר בקיץ 1991 והתגובה
התקשורתית לאירוע החטיפה, תרמו אף הן לשינוי האווירה התקשורתית כלפי ישראל.
התקשורת ההודית הכתובה החלה לפרסם מאמרי תמיכה בכינון יחסים דיפלומטיים