27
שנתמכת מחוץ לממשלה על ידי מפלגות השמאל והמפלגות
UPA
של קואליציית ה-
הקומוניסטיות בהודו, קשריה של הודו עם ישראל קיבלו גוון פרגמאטי יותר, כחלק
מתפיסתה המדינית של הודו בצורך במדיניות חוץ מאוזנת יותר במזרח התיכון. דוגמא
בולטת לכך היתה העובדה שביקורו המתוכנן של שר החוץ ההודי בישראל פרנאב
), שנועד במקורו להתקיים בשנת 7002 נדחה מספר
Pranab Mukherjee
מוקהרג'י (
פעמים בעקבות ארועים שונים באזורנו.
בפרט משפיעות
UPA
יצוין שבעוד שהמערכת הפוליטית בהודו בכלל וקואליצית ה-
על היקף קשרי החוץ של הודו עם ישראל ועל עוצמתם, מהות קשרי החוץ עם ישראל
ותוכנם מעוצבים על ידי האינטרסים האסטרטגיים שלה. האינטרסים האסטרטגיים
ההדדיים בין הודו לישראל ברמת המערכת הבינלאומית נחלקים לשניים: אינטרסים
אסטרטגיים משותפים, המתאפיינים ברמת חפיפה גבוהה של אינטרסים לאומיים
הדדיים ואינטרסים אסטרטגיים משלימים. קיימים גם אינטרסים אסטרטגיים
מנוגדים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הלאומי של כל אחת משתי המדינות
בנפרד, ומקרינים באופן שלילי על היחסים הביליטרליים ביניהן.
אינטרסים אסטרטגיים משותפים
: להודו ולישראל יש אינטרס מובהק בשיתוף פעולה בתחום הצבאי,
צבא וביטחון
שכולל מכירת נשק ואמצעי לחימה ישראליים מתקדמים להודו, העברת טכנולוגיה
צבאית, פיתוח משותף של אמצעי לחימה, ייצור משותף ושיווק של ציוד צבאי. מאז
העימות הצבאי בין הודו לפקיסטן במעבר קרגיל בשנת 9991 והתקפת הטרור על
הפרלמנט ההודי בדצמבר 1002, עלה היקף סחר הנשק בין ישראל להודו וכלל גם
את מכ"מ טיל החץ 'אורן ירוק' (הודו אף הביעה את רצונה לרכוש את טיל החץ 2).
לאחרונה, דווח בעיתונות ההודית על ניסוי במערכת הגנה נגד טילים שמתבססת על
פיתוח משותף הודי ישראלי של מערכת הגנה מתקדמת של טילי קרקע אוויר אשר
תשמש מרכיב איכותי ברשת הפיקוד והשליטה האוטומטית של מערך ההגנה האווירי
The
ההודי וכתחליף למערכות ההגנה האווירית הרוסיות שבידי הודו. בכתבה במוסף
(7002.7.52) הודגשה העובדה שמשרד הביטחון רואה בהודו
הארץ
של עיתון
Marker
מדינה מרכזית בעולם בעלת שוק פוטנציאלי ענק ושותפה אסטרטגית ביטחונית בעלת
אינטרסים אסטרטגיים הדדיים לטווח ארוך, הכוללים מכירת אמצעי לחימה, תכניות
הצטיידות משולבות, אספקת ידע ומחקר ופיתוח משותפים. על פי הכתבה, התעשייה