יחסי הודו-ישראל

בעקבות מותו הפתאומי של ראש הממשלה שאסתרי בוועידת שלום עם פקיסטן

), בתו

Indira Gandhi

בטשקנט, עלתה לשלטון בהודו, בינואר 6691, אינדירה גנדי (

של נהרו, שהפגינה מדיניות חוץ פרו ערבית ואנטי ישראלית. בעקבות מלחמת ששת

הימים האשימה גנדי את ישראל בהתנהלות צבאית ומדינית פיראטית והודו חזרה

והצהירה כי לתפיסתה החלטת מועצת הביטחון 242 מחייבת את ישראל לנסיגה

מלאה מכל השטחים שכבשה במלחמה.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 3791, שיגרה הודו סיוע רפואי למצרים

וסוריה ובמקביל יצא נציגה באו"ם בהתבטאויות אנטי ישראליות חריפות. בשנת

4791 תמכה הודו בהענקת מעמד של משקיף באו"ם לאש"ף. בינואר 5791 היא הכירה

בארגון כנציגו הרשמי של העם הפלסטיני ובמקביל תמכה בהחלטת העצרת הכללית

של האו"ם 9733, שהשוותה את הציונות לגזענות וקראה להטיל סנקציות על ישראל.

במרץ 7791, הפסידה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי בבחירות הכלליות, ולראשונה

מאז עצמאותה של הודו הוקמה בה קואליציה שלא בהנהגת מפלגת הקונגרס אלא

) ושר החוץ אטאל ביהרי ואג'פאי

Morarji Desai

בראשותראשהממשלהמוררג'י דסאי (

). למרותהעובדהשהשנייםתמכו בעברםהפוליטי בנורמליזציה

Atal Behari Vajpayee

(

של יחסים עם מדינת ישראל והתקווה שעוררה קואליציה חדשה זו בישראל, דסאי לא

שינה אתמדיניות החוץ ההודית הפרו ערבית המסורתית, אלא המשיך להתנות כל שינוי

במדיניות חוץ כלפי ישראל בשלום במזרח התיכון ובהקמת בית לאומי לפלסטינים.

יחד עם זאת, באוגוסט 7791, לאחר עליית הליכוד בראשות ראש הממשלה מנחם בגין

לשלטון בישראל, הוזמן שר החוץ דאז משה דיין, לביקור חשאי בניו דלהי, אולם היה

זה ביקור עקר ומאכזב שהסתיים ללא כל תוצאות של ממש.

), שעלה לשלטון בעקבות דסאי בשנת 9791, היה ראש

Charan Singh

צ'ראן סינג (

ממשלת מעבר לתקופה קצרה בלבד שלאחריה חזרה לשלטון, בשנית, בינואר 0891,

אינדירה גנדי אשר המשיכה במדיניותה האנטי ישראלית המסורתית והבלתי

מתפשרת. במרץ 0891 הכירה הודו באופן רשמי באש"ף והעניקה לו מעמד דיפלומטי

מלא. ביוני 1891 גינתה אינדירה גנדי בחריפות את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק על

ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי ובקיץ 2891 הוכרז קונסול ישראל בבומביי, עמוס

). הוא סיים את תפקידו בהודו

Persona Non Grata

רדיאן, כ"אישיות בלתי רצויה" (

לאחר שהאשים, בראיון עיתונאי, את ממשלת הודו בכניעה לסחטנות ערבית. באותה

שנה, בעקבות מבצע "שלום הגליל" בלבנון גינתה הודו בחריפות את ישראל.