בין ייהוד לאיבוד הגליל.

28 / 78

26
מאפיינים של התושבים הערבים בערים המעורבות ובערים המתערבבות
ניתן היה לצפות שמצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות הוותיקות
ובערים המתערבבות יהיה טוב יותר משל זו שחיה ביישובים הערביים, שכן מדובר ביישובים מרכזיים
(יפו, לוד, רמלה, עכו, חיפה, ירושלים) שכל הפונקציות הכלכליות, התעסוקתיות, התרבותיות,
החינוכיות והחברתיות המרכזיות נגישות בהן באופן שווה לערבים וליהודים. אולם, ברבות מהערים
המעורבות הערבים מתגוררים בשכונות נבדלות המאופיינות בעוני, בשיעורי פשיעה גבוהים, באחוזי
). פרט 2008 ; חלבי2005 אבטלה גבוהים, בדירוג סוציו-אקונומי נמוך וברמת חיים נמוכה (דאוד
לחיפה ויפו, שניכרת בהן ניידות של אוכלוסייה ערבית מבוססת מהשכונות הערביות הנבדלות
לשכונות יהודיות "טובות" יותר (מוואדי ניסנאס לכרמל הצרפתי בחיפה, משכונת ע'גמי בתל-אביב
לפלורנטין ולמתחם נוגה ולב יפו), ביתר הערים המעורבות הוותיקות הניידות מהשכונה הערבית
לשכונות הסמוכות חלשה מאוד (אם כי בעוצמות משתנות ובנסיבות האקלים הפוליטי-חברתי
בישראל היא קיימת גם בערים מעורבות טעונות מתחים אתניים ופוליטיים כלוד, עכו ורמלה).
ברבות מהערים המעורבות הוותיקות האוכלוסייה הערבית מאופיינת בתהליכי עיור מעוותים:
דיור בשכונות מוחלשות וברבעים עתיקים בבתי מגורים שאינם ראויים למגורים, שאינם חוקיים
ו/או שהוצאו נגדם צווי הריסה. כאן ראוי לציין כי אף על פי שהקהילה הערבית בערים הללו איננה
מלוכדת מבחינה קהילתית, היא לרוב תעדיף מגורים על בסיס אתני משותף על פני מגורים מעורבים
.)2007 ; רכס1997 ; מלכה-שוורץ2012 ; ג'בארין2005 אתנית (אבראהים ורוק
בערים יהודיות מתערבבות, מאפייני האוכלוסייה הערבית שונים ממאפייניה בערים המעורבות
הוותיקות. הבדל מהותי שנוטים להפחית מחשיבותו הוא עניין הבחירה מרצון. אם עקב מצוקת
דיור, צורך בשיפור רמת החיים או בשל כל מניע אחר, המהגר הערבי בחר ביודעין ומרצון להתיישב
בריכוז אוכלוסין יהודי מובהק, והוא מבין את המשמעותיות הסמליות, הפוליטיות, התרבותיות
והחברתיות הכרוכות בכך. לרוב, למהגר זה השכלה ברמה גבוהה, רמת הכנסה ממוצעת-גבוהה,
כושר רכישה נדל"ני הולם, שיעורי פריון דומים ולעתים אף נמוכים משל האוכלוסייה היהודית,
צביון מסורתי-חילוני ויכולת הכלה והיטמעות גבוהה יותר במרחב היהודי. בנצרת עילית, שהיא
שנות לימוד ומעלה (בהשוואה 13 מערביי העיר היו בעלי32% ,עיר יהודית מתערבבת במובהק
). כך גם הערבים שעברו לגור בשכונת 2006 בכלל המגזר הערבי באותה שנה) (חמדאן13%-ל
הכרמל הצרפתי בחיפה מאופיינים ברמת הכנסה גבוהה, רמת השכלה גבוהה, קיום אורח חיים
חילוני-מסורתי, התאמה או נכונות להתאמה במרחב היהודי בו נקלטו. דברים אלו נכונים ותקפים
;2008 בעיקר לאוכלוסייה הערבית הנוצרית, ובמידה פחותה לערבים מוסלמים ולדרוזים (ח'מאיסי
.)2003 רזין
עלתה על סדר היום הציבורי והתקשורתי העיר עפולה, כשהתברר כי בפרויקט "בנה 2015 בדצמבר
ביתך" שתוכנן בה, כל זוכי המכרז היו בני המיעוט הערבי שהתגוררו מחוצה לה. עם פרסום תוצאות
המכרז פרצה מחאה בקרב תושבי העיר והוטח בראש העיר שהוא "מכר" את השכונה לידיים ערביות