בין ייהוד לאיבוד הגליל.

חיים גבוהה, תשתיות תחבורה, חינוך ותרבות נגישים ועוד. מחסרונות אלו נפגעו ונפגעים באופן

טבעי גם יהודים המתגוררים במחוזות אלו. הגורמים המרכזיים שקיבעו את תפרוסת האוכלוסייה

הערבית כפי שהיא כיום הם:

•

הטלת פיקוח ומגבלות על היישובים הערביים ועל התנועה מהם כחלק ממדיניות הממשל

הצבאי שהונהגה עד אמצע שנות השישים. מדיניות זו צמצמה עד מאוד את הניידות של ערבים

ממחוז למחוז.

•

סביבת המגורים הערבית נתפסה לאורך השנים כנוחה ומוגנת עבור ערבים, שלא כיישובים

היהודיים, שנתפסו כמנוכרים ועוינים.

•

מחירי הדיור הגבוהים במחוזות הגלעין הרתיעו ערבים רבים והיו בגדר מכשלת ניידות עבורם.

•

רמת המחירים הגבוהה בגלעין הארץ ביחס לשוליים, בכל תחומי החיים ממזון ועד להוצאות

; ח'מאיסי

2005

; דאוד

2003

פיתוח ובינוי, הגבילה את ניידות הערבים ליתר המחוזות (אפרת

.)2012

; נאסר

2008

מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הערבית, ובאזורים מסוימים היא הוכפלה וגדלה אף יותר. גידול

זה הביא למצוקת קרקעות ולעלייה בביקוש לדיור, שעוד החריף לנוכח הניהול המוניציפלי בחלק

מהרשויות המקומיות הערביות, שניצל באופן בלתי יעיל את הקרקעות שעמדו לרשותו, בלא תכנון

). ביטוי

2011 ,1998

; סופר

2012

; נאסר

2013

מקיף או התחשבות בגידול העתידי (יהודקין ושלו

משטח

40%-

לחריפותה של מצוקת הדיור ניתן למצוא בעיר הערבית הגדולה בישראל, נצרת, שכ

בבעלות הכנסייה ואינם עומדים למכירה וחלק נוסף

23%-

השיפוט שלה הם בבעלות פרטית, כ

מהקרקעות נמצאים בבעלות המדינה ומוגדרים כשמורות טבע ויערות מוגנים. לכן, כמעט שאין

.)2012

; יהודקין ושלו

2005

בנצרת קרקעות פנויות לצורכי בנייה למגורים ולמסחר (דאוד

מצוקת קרקעות, חסמים, כשלים ומגבלות בתכנון הבנייה ביישובים הערביים

בהיעדר מדיניות ממשלתית ומוניציפלית רשמית, אחידה, עקבית וברורה בעניין תכנון המתאר

העירוני ביישובים הערביים, תוך התאמתה לצרכים המשתנים של החברה הערבית, היה זה אפוא

עניין של זמן עד שעבריינות ובריונות בתחום הבנייה הפכו לנגע שהחריף את מצוקת הקרקעות

והדיור במגזר והאיץ את מגמת ההגירה מהיישובים הערביים ליישובים המתוכננים, בעיקר יהודיים

.)2011 ,2003

; סופר

2012

; נאסר

2008

; ח'מאיסי

2005

; דיכטר

2012

; ג'בארין

2003

(אפרת

ההתעקשות של רוב היישובים הערביים על בנייה צמודת קרקע תוך ויתור כמעט אוטומטי על

אפשרות לבנייה רוויה (בניינים רבי-קומות) מטעמי מסורת ושמרנות, בתואנה שהחברה הערבית

אינה בשלה למעבר למודלי מגורים מסוג זה, קיבעה את מצוקת המגזר יותר משהגנה על האינטרסים

). גם כשלרשות קבוצת משפחות ממעמד

2003 ,2001 ,1986

התכנוניים של החברה הערבית (סופר

סוציו-אקונומי בינוני-גבוה ניתנת אפשרות לקדם פרויקט של בנייה רוויה ביישובן, רבות מהן

מעדיפות להתגורר ביישוב יהודי מתוכנן. הרתיעה מקידום פרויקטים של בנייה רוויה אינה רק