Table of Contents Table of Contents
Next Page  21 / 78 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 21 / 78 Previous Page
Page Background

19

2 2 .

מעמד סוציו-אקונומי נמוך לצד אופי מוזנח ומזדקן של השכונה

3 3 .

היעדר מדיניות מוניציפלית וארצית אחידה, ברורה ורציפה בנושא מחזוריות אוכלוסין

4 4 .

צפיפות גוברת בשכונות מיעוט הומוגניות ביישוב המעורב

5 5 .

היווצרות שכבת מעמד בינוני-גבוה בקרב בני שכונת המיעוט ההומוגנית המחפשת אחר חלופות

ראויות והולמות לאורחות חייה

6 6 .

היעדר תשתיות עירוניות חלופיות לבני קבוצת המיעוט

7 7 .

;2007

; רכס

1997

; מלכה-שוורץ

2005

קרבה למקורות תעסוקה ולימודים (אבראהים ורוק

.)

Goren

2004;

Monterescu and Rabinowitz

2007

קיימות בישראל שמונה ערים מעורבות ובהן מיעוט

10

לפי תבחיני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מכלל תושבי העיר: ירושלים, עכו, רמלה, לוד, חיפה, מעלות תרשיחא,

10%-

ערבי המהווה יותר מ

בכל הערים הללו, למעט נצרת עילית, היה גרעין ערבי של ילידי

11

נצרת עילית ותל אביב-יפו.

נצרת עילית היא אפוא דגם חדש של עיר מעורבת – עיר שמלכתחילה נוסדה כעיר יהודית,

12

העיר.

אם כי שכונת הכרמים הערבית סופחה אליה כבר מלכתחילה – ושבמהלך השנים, בעיקר בעקבות

מצוקת דיור וקרקעות מתמשכת ביישובים הערביים ודחף לשיפור איכות החיים, התהווה בה מיעוט

א). בכנס האגודה הגאוגרפית

2013

ערבי שמשקלו מכלל האוכלוסייה גדל בהתמדה (יוזגוף-אורבך

א).

2013

שהתקיים בבאר שבע קיבל מודל זה את השם עיר יהודית מתערבבת (יוזגוף-אורבך

2013

מדובר בעיר בעלת תכונות עירוניות, דמוגרפיות ופוליטיות שונות מהעיר המעורבת הישראלית

הטיפוסית (על כך יורחב בהמשך). בדומה לנצרת עילית, יישובים יהודיים נוספים ברחבי ישראל

), תהליך התערבבות אתנית,

2015-2005(

עוברים בשנים האחרונות, ובעיקר בעשור האחרון

שבמסגרתו נוצר בתחילה גרעין התיישבות ערבי מאורגן או ספונטני של קבוצות ו/או יחידים

ביישובים היהודיים, לרוב בשכונות ממעמד סוציו-אקונומי חלש-בינוני, אם כי לא בהכרח (בארי-

). בשלב הבא גדל מספר הערבים, בעיקר בעקבות הצטרפות של משפחות

2010

סוליציאנו וגופר

.)2%-

ל

0.5%

ויחידים נוספים, אך גם עקב גידול טבעי (שיעור הריבוי הטבעי החיובי הנע בין

ערים אלו כאמור אינן ערים מעורבות אלא ערים יהודיות מתערבבות. מניעי ההגירה העיקריים של

הערבים ליישובים היהודיים הם:

בקובץ מבוא – הסברים והגדרות לאוכלוסיית ישראל, מעדכנת הלמ"ס את הגדרתה בעניין הערים

10

. http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st02_00.pdf ה

מעורבות בישראל. לקריאה ראה:

תל אביב-יפו מוגדרת על ידי הלמ"ס כעיר מעורבת לצרכים סטטיסטיים אף על פי שהמיעוט הערבי

11

מכלל תושבי העיר. זאת ועוד, תושבי מזרח ירושלים אינם מוכרים כאזרחי

5%-

בעיר מהווה פחות מ

המדינה, ולמרות זאת הם נכללים ברשימת הערים המעורבות, שכן הלכה למעשה "ירושלים המאוחדת"

היא עיר מעורבת.

במעלות תרשיחא, המיעוט הערבי הוא תוצר של איחוד היישובים מעלות ותרשיחא תחת מטרייה

12

מוניציפלית אחת. רוב תושבי תרשיחא הם ילידי היישוב, ומלבדם גרים בה מצטרפים ערבים חדשים

מהיישובים הסמוכים.