בין ייהוד לאיבוד הגליל.

לגישה זו יש שורשים בגולה, כשיהודים במזרח אירופה, בארצות המגרב ובתחומי

הזהב ועוד.

האימפריה העות'מאנית חיו בשכונות נבדלות משלהם. כלומר, תופעת הסגרגציה איננה תולדה של

האינטראקציה עם האוכלוסייה הערבית, אלא שורשיה נטועים עמוק בהיסטוריוגרפיה היהודית

). בישראל, הפרדה קיימת גם במגזרים הלא יהודיים –

2007

; רכס

2013

(כהנר, יוזגוף-אורבך וסופר

כפרי דרוזים, צ'רקסים, נוצרים ובדווים. בדרך כלל, בכפרים אלה יש גם מיעוטים ממגזרים אחרים.

החלוקה האתנית ליישובים יהודיים וערביים היא מלאכותית, בדומה לחלוקות נוספות שהוזכרו.

בעזרתה ביקשו יהודים וערבים כאחד לשמור על זהותם הדתית, התרבותית והלאומית. גם תפיסת

היהודי ככובש אירופי בעיני הערבים, לצד חששות של יהודים מהתבוללות ומהיטמעות בתוך עמי

). גם פערים מנטליים, טכנולוגיים וכלכליים בין העמים,

1998

ערב, הובילו להפרדת היישובים (סופר

העוינות כלפי הזר היהודי שהגיע אל הארץ והחשש מפניו, הצורך של היהודים לאחר השואה

בהקמת בית לאומי לעם היהודי והתערבות מעצמות אירופה, ובראשן בריטניה (בשל אינטרסים

גאו-פוליטיים) בנעשה בין היהודים לערבים הקשו על הקמת יישובים מעורבים ועל תהליכי

אינטגרציה. אלה נעשו מורכבים אף יותר ככל שהאיבה בין שני העמים התעצמה בעקבות אירועי

שנות השלושים ("המרד הערבי"), קום מדינת ישראל ומלחמת העצמאות ותוצאותיה, שהביאו בין

היתר לבריחה המונית של פלסטינים מן הארץ ומיד אחר כך לעלייה של מאות אלפי יהודים לארץ.

שונה היה הדבר בערים המעורבות הוותיקות (צפת, חיפה, ירושלים, עכו, יפו, באר-שבע, רמלה ולוד)

בהן נותרה נוכחות ערבית גם לאחר מלחמת העצמאות שהתרכזה לרוב, על בסיס אתני, במרכז העיר

הישן (העיר העתיקה). בין הדוגמאות הבולטות לשכונות מעין אלה בישראל: שכונת ע'גמי ביפו,

העיר העתיקה בעכו, שכונת הרכבת ברמלה, פרדס שניר בלוד ושכונת ואדי ניסנאס בחיפה (ח'מאיסי

.)1994

; שנל

2003

; רזין

2008

בתהליכי זחילה אטיים, שהחלו כבר בעשור הראשון לעצמאות ישראל, התפשטו רבות מהשכונות

ההומוגניות הערביות ביישובים המעורבים אל עבר השכונות הסמוכות, תחילה לשוליהן ובהדרגה

לעומקן, לרוב בזכות הידרדרות מחירי הדיור ורמת המחיה בשכונת היעד. הדבר הביא להגירת

האוכלוסייה היהודית שהתגוררה בהן לשכונות אחרות בעיר, בעלות מובהקות יהודית, או ליישובים

). למשל בחיפה, ערביי השכונות ואדי ניסנאס,

Goren

2004 ;1986

; סופר

2002

אחרים (ג'בארין

חליסה וואדי סאליב התחילו לאכלס בתהליך הדרגתי את שכונת הדר הכרמל היהודית. תחילה

התמקמו בשוליה, וכשהתאפשר הדבר מבחינה כלכלית עברו לעומק השכונה, מה שדחק את

;2007

; רכס

2006

האוכלוסייה היהודית אל שכונות במעלה הכרמל ומחוץ לחיפה (פנסטר ויעקובי

Monterescu and Rabinowitz

2007

) עירונית כזאת, שנוצרת עם זליגת אוכלוסיית המיעוט מהשכונות

circulation

להלכה, מחזוריות (

ההומוגניות אל שכונות הרוב הסמוכות, עשויה להביא להיטמעות חברתית של חברי קבוצת המיעוט

בארצות הברית קיימים כפרים המיועדים לשחקני גולף.