Table of Contents Table of Contents
Next Page  32 / 78 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 32 / 78 Previous Page
Page Background

30

פרק ג' - מניעי הקמתה והתפתחותה של נצרת עילית

הרעיון להקמת נצרת היהודית

מבין חבלי הגליל השונים זוהה על ידי ממשלת ישראל דרום הגליל, ובפרט סובב נצרת, כאזור מאתגר

בעיקר בשל נוכחות דלילה של התיישבות יהודית המוקפת ריכוז ערבי דומיננטי ותיק המהווה רוב

מובהק מכלל אוכלוסיית האזור. הצורך לתת מענה מיידי לבעיה הדמוגרפית בסובב נצרת הוליד

שורה של הצעות לפתרון הבעיה הדמוגרפית באזור, שכללו בין היתר הקמת שכונות יהודיות בנצרת;

עידוד הגירת יהודים לנצרת; פיזור האוכלוסייה הערבית אל מחוץ לתחומי הגליל התחתון על מנת

להפחית ממשקלם מכלל האוכלוסייה באזור; והקמת עיר יהודית בלבו של הריכוז הערבי המאסיבי

שהתהווה בגליל התחתון. במכתב פנימי, ערב הקמת נצרת עילית, משר הפנים דאז, ישראל רוקח,

1953-

לשר הביטחון וראש הממשלה דוד בן גוריון, שלל רוקח את האפשרות שהועלתה כבר ב

להקים יישוב יהודי של אלפי תושבים בלב נצרת הערבית בנימוק שעד מהרה הוא יהפוך למיעוט

רוקח קבע נחרצות: "יישוב יהודי אינו צריך

18

ביחס לאוכלוסייה הערבית שגידולה הדמוגרפי מהיר.

להיות חלק של עיריית נצרת כשם שאחוזת בית לא היתה חלק מיפו". במסמך נוסף, שכותרתו

"ייהוד הגליל", הועלתה ביוזמת פיקוד הצפון האפשרות לייהד את נצרת הערבית באמצעות הקמת

הצעה זו והצעות קודמות לייהוד נצרת הערבית או לפיזור

19

משרדי ממשלה מחוזיים ושיכונים.

אוכלוסייתה נדחו או נגנזו, אך כעבור ארבעה חודשים נדונה הצעה דומה לה.

דיונים

20

נוהלו בין משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה ורשות הפיתוח

1952

למעשה, כבר בשנת

בנוגע לשטחים שעתידה לקום עליהם התיישבות יהודית משמעותית כמשקל נגד לגידול המשמעותי

באוכלוסיית הערבים באזור. הדיונים נוהלו בחופזה, בלא מחקר מקדים ובלא התחשבות בכלל

ההשלכות הכרוכות בהקמת יישוב יהודי בלב לבו של ריכוז אוכלוסין ערבי ששיעור הריבוי הטבעי

בקרבו גבוה. המחשבה שיש צורך בנקיטת פעולה מיידית הובילה את קובעי המדיניות בישראל

הצעירה לשורת החלטות שבמסגרתן בין היתר הופקעו קרקעות מנצרת, תוך התעלמות מגידולה

אישרה ממשלת ישראל הפקעת

08.06.1954-

המאסיבי של האוכלוסייה הערבית בעיר ומצרכיה. ב

דונם) משטח נצרת הערבית. תשעה ימים אחר כך קיבל

1,200 :

דונם (לפי טענות עיריית נצרת

560

האישור הממשלתי תיקוף מעשי, כשמנהל רשות הפיתוח דאז, מרדכי שטנר, אישר את הרכישה

) לפקודת הקרקעות הרשתי את רשות

2(22

במסגרת פקודת הקרקעות: "מתוקף סמכותי לפי סעיף

). מסמך סודי משר הפנים, ישראל רוקח, לשר הביטחון דוד

26.02.1956(

ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

18

בן גוריון.

). 'יהוד נצרת'. מכתב מרשות הפיתוח ללשכת שר הביטחון.

14.02.1956(

ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

19

על פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים)

1951

רשות הפיתוח היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת

20

. הרשות יועדה לנהל את האדמות שהופקדו בידי

1950

באוגוסט

31-

, שחוקק ב

1950-

התש"י

האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת העצמאות, ואת הקרקעות שהופקעו על פי חוק רכישת

.1953-

מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג