בין ייהוד לאיבוד הגליל.

דונם. עיריית נצרת

640

מתיישבים לבתיהם בנצרת עילית, שהשתרעה על

600

נכנסו

1956

בדצמבר

דרשה לגבות מהם מסים, ובתגובה הורה בן-גוריון להקים מועצה מקומית נפרדת ועצמאית בעבור

נצרת עילית ולפעול בתכיפות להעברת כלל משרדי הממשלה המחוזיים לנצרת היהודית כדי להבטיח

את פרנסת התושבים. ביטוי נוסף לחשיבות שייחס בן-גוריון ליישוב סובב נצרת ולנחרצותו בעניינה

ניתן למצוא בהמשך תגובתו בנושא גביית המסים: "... כאשר אני מדבר על הנגב, אני מצרף תמיד את

נצרת. צריך לבצע החלטות הממשלה, להעביר את מוסדות הממשלה במחוז צפון לנצרת. פקיד שלא

ירצה ללכת לשם – יפוטר. לפי שעה, העיקר הוא הגדלת היישוב במהירות גדולה והצעד הראשון

.)3 :15.06.1955

יהיה אולי על ידי העברת משרד ראש הממשלה" (אלון

מיקומה של נצרת עילית

בהחלטה על הקמת עיר יהודית צמודה לנצרת לא ניכרה התחשבות במורכבותו של השיקול

הגאוגרפי. המרחב שהיה פנוי בהרי נצרת לצורך הקמת עיר היה ממזרח לנצרת, אלא שמרחב זה

נחסם מכיוון דרום על ידי המצוק התלול של הרי נצרת לעבר עמק יזרעאל, ממזרח על ידי שיפולי

ההר לעבר הר דבורה, מצפון התפרסו הכפרים ריינה-משהד-כפר כנא ומצפון מזרח הכפר עין מאהל.

2016

גם מעט השטח הפנוי שהוקצה להקמת העיר היה באופיו הטופוגרפי תלול, ונצרת עילית בשנת

מ') ועולה לעבר הרי יונה לכדי

380

משתרעת מדרום מערב (ליד אזור תעשיית הרכב בגובה של

מ' הפרשי גובה. אם לא די

120

מ'. כלומר, זו עיר צרה וארוכה המטפסת על רכס הרים עד כדי

503

.)6

בכך, הרי האזורים המאוכלסים נפרדים אלו מאלו על ידי אזורי תעשייה החוצצים ביניהם (איור

לכן קשה ללכת ברגל בנצרת עילית והתושבים תלוים ברכב ציבורי או פרטי. טופוגרפיה בעייתית זו

הביאה לכך שכל שכונה חיה את חייה בנפרד מיתר השכונות, דבר הפוגע בלכידות העירונית ובמרקם

חיי העיר כולה.

מבחינת מיקומה, זוהי עיר "נצורה". היא מנותקת מכל יישוב יהודי במרחב הגלילי, ויישובים ערביים

סוגרים עליה מכל עבר. היישובים היהודיים הקרובים אליה ביותר הם ציפורי, מגדל העמק וכפר

החורש. הדרך מנצרת עילית לכל שלושת היישובים עוברת בתוככי ובנבכי יישובים ערביים צפופים.

אפשר להוסיף למטרופולין את היישובים תמרת, שמשית, גבעת האלה וסוללים, אך אין די בכך

.11.5%-11%

שיעור היהודים בהרי נצרת הוא

2016-

כדי לשנות את התמונה הכללית, שלפיה נכון ל

, עת

2000

ביטוי מוחשי לניתוקה ולמורכבותה הגאוגרפית-ביטחונית ניתן למצוא באירועי אוקטובר

נצרת עילית היהודית היתה מנותקת מיתר חלק הארץ כמעט שבוע. מציאות גאוגרפית-דמוגרפית

זו חרצה את גורל העיר כבר מיום הקמתה, וקיבעה אותה כעיר בעייתית שנגזר עליה להתמודד מול

אתגרים בלתי פתירים.

). הערות שר הביטחון לתזכיר של כנהא וברודקס (מתכננים)

10.03.1956(

ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

.43/1994

מאגף התכנון במשרד הפנים ל'בעיית נצרת'. ג"מ