בין ייהוד לאיבוד הגליל.

נצרת עילית יעד הגירה אטרקטיבי, יהודי נצרת עילית כבר החלו לזהות את המגמות הדמוגרפיות

המסתמנות והיגרו ממנה אל יישובים יהודים הומוגניים יותר, בגליל וביתר אזורי הארץ. בראשית

שקל לחודש, בעוד שהשכר החודשי הממוצע

611

תושב נצרת עילית השתכר בממוצע

1990

שנת

שקל לחודש. הסיבה העיקרית לכך היתה המשברים

2,113-

במשק הישראלי הגיע באותה תקופה ל

הכלכליים שפקדו את החברה הישראלית בשנות השמונים, שהביאו לסגירת חלק מהתעשיות

מכוח העבודה העירוני עסקו בתחומי

39%-

, כ

1983

והשירותים בעיר. לפי מפקד האוכלוסין משנת

היו אקדמאים בעלי

20%-

עסקו בשירות הציבורי, בבריאות ובחינוך וכ

31% ,

התעשייה והחקלאות

משלח יד חופשי. יתר התושבים שנמנו עם כוח העבודה הועסקו במסחר, בבנקאות ובתיירות. העיר

שסומנה כבירת הגליל ויועדה על ידי בן-גוריון לשמש חוד החנית של הגליל היהודי וסמל לעמידה

היהודית מול גידול האוכלוסייה הערבי בגליל התחתון סבלה אפוא ערב הגעת עולי ברית המועצות

מתדמית ירודה מאוד.