בין ייהוד לאיבוד הגליל.

39 / 78

37
כיישוב החזק ביותר, מבחינה חברתית-כלכלית, מבין העיירות שהוקמו בגליל (מעלות, שלומי,
כרמיאל וחצור) וחזק אף מיישובים יהודיים ותיקים כצפת, טבריה ועכו (מנהל מקרקעי ישראל
, עת מנה 1956 ). בגידולו המואץ של היישוב היהודי בנצרת עילית למן הקמתו בדצמבר 1976
,16,000-, כשמניין תושביו נשק ל1974 נפש ועד להכרזתו כעיר מן המניין בישראל בשנת600
20- בפחות מ26 יש כדי להעיד על ההצלחה של יישוב סובב נצרת. האוכלוסייה באזור גדלה פי
שנה, בעקבות הגירה פנימית וקליטת עולים. מקורות אלו שימשו מנוף אפקטיבי לחיזוק היסודות
הדמוגרפיים היהודים בעיר וגובשו ויושמו בעת ההיא בעקבות התערבות מכוונת מצד ממשלות
ישראל ומשרדיה, שראו בייהוד הגליל ערך ביטחוני-אסטרטגי עליון. אולם, הריבוי הטבעי בנצרת
עילית היה נמוך יחסית, והיחלשות זרם ההגירה מרומניה ומארצות המגרב לישראל בשלהי שנות
השבעים הביאו להאטה בגידול האוכלוסין בה.
)1989-1976( נצרת עילית בסבך המלכוד הדמוגרפי
אחרי מלחמת יום הכיפורים הלכה והתערערה תחושת הביטחון במרחב הישראלי. בקריית שמונה
ילדים. אחת התגובות של הממשלה לכך היתה 22 נרצחו אזרחים, ובמעלות נכלאו בבית ספר ונרצחו
הפקעת אדמות רבות בצפון להקמת מצפים, ומנגד תגובת האזרחים הערבים היתה הכרזה על "יום
). בראשית שנות השמונים נכנסה ישראל לקיפאון כלכלי ולאחריו למשבר כלכלי 1976( "האדמה
חמור שהחליש את ערי הפריפריה בגליל ובנגב והביא לסגירת מפעלים, לעלייה באבטלה, וכפועל
יוצא – לירידה בתדמיתן של ערים בפריפריה. אז התחילה הגירה שלילית מנצרת עילית, בעיקר של
צעירים ושל אוכלוסיות חזקות ליישובי מרכז הארץ, לחיפה וסביבותיה וליישובים מבוססים בגליל.
בעקיפין ובמישרין, מפני 28כבר בשלהי שנות השבעים חזר והזהיר ראש עיריית נצרת, תאופיק זיאד,
משבר דיור וקרקעות חמור במגזר הערבי ההטרוגני שאוכלוסייתו הולכת וגדלה. היעדר התייחסות
לצורך בשינוי תכנוני-עירוני ביישובים הערביים לצד התפקוד הלקוי של הנהגת היישובים הערביים
נוכח מצוקת הדיור והקרקעות בתחומם הביאו בין השאר להגירה אל היישובים היהודיים הסמוכים,
ערבים, רבים 10%-ובעיקר לנצרת עילית. באמצע שנות השמונים כבר חיו בקרב אוכלוסייתה כ
מהם מבוססים ומשכילים. במקביל, תושבים יהודים ותיקים נטשו את העיר.
, ערב התפרקותה של ברית המועצות, אוכלוסיית נצרת עילית 1988 לפי פרסומי הלמ"ס מדצמבר
מתוכה היו ערבים, רובם נוצרים שהיגרו מנצרת הסמוכה ומהכפרים 13.2%- נפש, ו24,900-מנתה כ
הערבים המעורבים (ריינה, איכסאל, יפיע, כפר כנא ואחרים) שחל בהם גידול ניכר בממדי האוכלוסייה
המוסלמית בהשוואה לזו הנוצרית. גידול זה דחק משפחות נוצריות רבות לחפש חלופות מגורים
שבהן לא יסבלו מגילויי עוינות או אפליה. אולם בעוד תושבים מנצרת וסביבותיה זיהו בשכנה
. הוא היה משורר, ובין היתר 1994-1976 תאופיק זיאד כיהן כראש העיר נצרת מטעם רק"ח בשנים 28
התפרסם שירו "אנחנו כאן הרוב" ובו המילים: "כאן בגליל הקסום ובנצרת יש לנו מולדת ואנחנו נשחרר
.1981 אותה למרות האש והברזל ונקימה מחדש". לתרגום העברי ראו ליש