Table of Contents Table of Contents
Next Page  34 / 78 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 34 / 78 Previous Page
Page Background

32

מטרותיה המוצהרות של ממשלת ישראל בהקמת נצרת היהודית היו:

: הפעלת משקל נגד אל מול אוכלוסייה ההולכת וגדלה של נצרת הערבית

דמוגרפית

: ייהוד הגליל, בו יותר ממחצית האוכלוסייה היא של ערבים

דמוגרפית-אסטרטגית

: פיזור האוכלוסייה היהודית בישראל והפיכת נצרת היהודית למוקד

גאוגרפית-אסטרטגית

משיכה עבור יהודים מכל רחבי הארץ הן באמצעות העתקת משרדי ממשלה ומפעלים והן

.)3 :15.06.1955

באמצעות הפיכתה לבירת הגליל (אלון

כחודש אחרי האישור של רשות הפיתוח להפקעת הקרקע הגישו בעלי קרקעות ערבים בקשה

לראש הממשלה ולמנהל רשות הפיתוח שלא להוציא לפועל את ההפקעה המתוכננת בטענה שיש

). משנענו בשלילה, הם

20.07.1954(

בה משום אפליה ושהיא נוגדת את חוקי הפרט וזכויות האדם

פנו באמצעות עורכי דינם ובשיתוף עם עיריית נצרת לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את צו

דונם, אם נפסידו תהיה זאת

1,200 ,

במכתבם טענו: "השטח המיועד לרכישה

22

רכישת הקרקעות.

מכה הנוגדת את טובת הציבור, כיוון שנשללה מהם זכותם מהאדמות הללו. אין לעיר נצרת אדמות

אחרות פרט לאדמות אלו לצרכי הקמת בניינים הנחוצים לפיתוחה וגידולה של העיר. גם אין לה

בתוך כך, העותרים בפני בית משפט העליון הציעו לממשלה בעתירתם שטחים

23

אדמות חקלאיות".

חלופיים במבואותיה הדרומיים, הצפונים והמערביים של נצרת. רובם, לאחר שנבדקו על ידי ועדות

חקירה מטעם בית המשפט העליון ורשות הפיתוח, לא נמצאו מתאימים בשל אופיים הטופוגרפי.

, שנה אחרי הגשת העתירה, דחה בית משפט העליון את טענות העותרים בדבר

05.04.1955-

ב

הפקעת האדמות מידיהם בשל היותם ערבים. השופטים קבעו שהשטח שיועד להפקעה מתחומי

דונם) הן אדמות קרן קיימת לישראל, אדמות

640(

דונם, ושיתר האדמות

560

נצרת הוא בסך הכול

בבעלות המדינה ונכסי נפקדים. השופטים ציינו בפסיקתם כי הרכישה המיועדת עתידה לפגוע

מהם כבר הגישו

94-

בעלי קרקעות, שלכולם נשלחו הודעות להגשת תביעות פיצויים, וש

148-

ב

24

תביעות כאלה.

בשלהי כהונתו כשר הפנים, הצביע רוקח על הדחיפות שבייהוד הגליל, ובפרט ייהוד סובב נצרת

במגמה ליצור בו רוב יהודי שיבלום את הגירת תושבי הכפרים אל העיר ואת התרחבותה העתידית.

רוקח התנגד להקמת יישוב יהודי בתוככי נצרת, שעיני העולם הנוצרי נשואות אליה, מחשש שהדבר

13.7-

תשובת שר האוצר לטענות העותרים הערבים. שניתנה לערבים אפשרות להגיש ערעור עד ה

22

מיום

1284

, עמוד

356

. ארכיון משרד האוצר. ילקוט פרסומים

20.07-

אך אלו לא עשו זאת, ופנו רק ב

.26.03.1955

בפני בג"ץ נגד משרד האוצר

26.03.1955

ארכיון משרד המשפטים. עתירת נציגי נצרת הערבית מיום

23

ורשות הפיתוח.

). רכישת קרקעות נצרת; צו על תנאי מטעם הועדה להגנת אדמות נצרת

05.04.1955( 30/55

פס"ד בג"צ

24

המופקעות.