שינוע צהל בעיתות חירום

התנועה של נהגים עייפים על צירים עמוסים, ואף לתרום לפינוי הכבישים מהמשאיות הכבדות

ומתאונות דרכים מיותרות.

לעניין התשתיות התחבורתיות נמצא, כי קיים פער משמעותי מאוד אשר עיקרו בתוך המערכת

הצבאית. ההמלצה היא לקיים בדיקה ופורום חשיבה עתי בנוגע לצרכים המבצעיים-תחבורתיים

של צה"ל. בנוסף ובמקביל לשנות את תפיסת עולם מתפיסה ''מגיבה'' לתפיסה "יוזמת" תוך "חתירה

למגע". שינויים והתאמות קלות בתהליכי התכנון של כבישים ועכשיו גם של מסילות הרכבת, אשר

עלותם בדרך כלל זניחה בשלב התכנון, יחסכו בעתיד שעות נהיגה רבות, ויביאו את כוחות צה"ל

מהר יותר לגזרת המלחמה הבאה.

הובאו מספר המלצות כלליות בנוגע לפעילות צה"ל בשלב ריכוז כוחותיו. המלצות אלו הן ראשוניות,

עלו בשיחות עם מהנדסים בכירים ומחייבות בחינה מעמיקה.

לבסוף נציין, כי נכון וראוי בראייה האסטרטגית במדינה בעלת מאפיינים גאוגרפיים כגון ישראל,

לבחון כל העת אפשרויות נוספות לניוד כוחות לזירת לחימה זו או אחרת, הן בממד האווירי והן

בממד הימי, כמו גם התת-קרקעי כדוגמת כבישי המנהרות הנבנים בארץ ובמקומות אחרים בעולם.

בנוסף, נחוץ לבחון בכל עת את היקף הסד"כ הנדרש להעלות לחזית ואת הרכבו, את מי ניתן

להשהות בבסיסיו או להשהות במחצית הדרך.

המלצות בנושא ההשפעה של צה"ל על התשתיות התחבורתיות האזרחית

במהלך קיום הראיונות והתחקירים לעבודה זו, התברר כי השפעת צה"ל על התשתית התחבורתית

במדינה הלכה והצטמצמה. ככל שנקף הזמן הפך צה"ל יותר למגיב ופחות ליוזם. כתוצאה מכך רבות

מן התשתיות התחבורתיות שנבנו מטעם מדינת ישראל ובידי יזמים פרטיים מגבילות את יכולת

התנועה של צה"ל ומקשות על תפקודו. יתרה מזו, צה"ל מצא עצמו בהדרגה משפיע ורלוונטי פחות

מול הצרכים הכלכליים של המשק, שצרכיו של צה"ל לא היו גורם דומיננטי דיו להשפיע עליהם

ולשנותם. לנוכח המציאות הזו צה"ל נדרש להוות גורם דומיננטי ומשמעותי בכל תכנית העוסקת

בתשתיות תחבורה לאומיות לאור צרכיו בעיתות חירום.

שינוע כוחות צה"ל בחירום וריכוזם הוא אחד המאמצים המשמעותיים ביותר שלו בכל מערכה

שתתפתח. מיעוט צירי התנועה ובעיקר צירי האורך מחייב ניצול מקסימלי של הקיימים, וזאת על

ידי אבטחת איכותם ועבירותם לכלל אמצעי ההובלה הצבאיים. לשם אבטחתם של אלה נדרשת

המערכת הצבאית להכיר את המתרחש בעולם התשתית התחבורתית הלאומית ולעמוד על המשמר

בכל מצב שבו אינטרסים כלכליים, כאלה ואחרים, יבואו על חשבון מוכנות לאומית למלחמה.