שינוע צהל בעיתות חירום

חשוב להדגיש בשלב זה, כי בעבודה זו עסקנו בניתוח מעמיק של השתלבות הרכבת בתוכניות

האופרטיביות, ומובן שאין לכותב עבודה זו כל כוונה להחליף עבודת מטה סדורה שצריכה להיערך

באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מול רכבת ישראל ומשרד התחבורה.

גם ללא קיום עבודת מטה סדורה, ברור כי להפעלת הרכבת במקביל לשינוע באמצעות מובילים,

תהיה השפעה רבה וחיובית על לוח הזמנים. למסילות הרכבת יש יתרונות בולטים על פני כבישים.

רוחב המסילות צר יותר, כך שניתן בתא שטח נתון להכניס מסילות רבות יותר. המסילה נשלטת,

מבוקרת ומאפשרת תנועה רק למי שמפעיל את הרכבת, וכך בעצם ניתן למנוע בקלות יתרה תנועה

שאינה משרתת את הצורך המיידי, וכמובן את תנועת האזרחים אשר כמעט שלא נשלטת בכבישים.

זאת ועוד, בשל יכולת הבקרה על המסילות לא נוצרים בהן פקקי תנועה בלתי מתוכננים ולא

נוצר גודש תנועה שעלול למנוע תנועה צבאית הכרחית בעיתות חירום. בנוסף, הרכבת מופעלת

על ידי מעט מאוד משאבי כוח אדם (קטר אחד יכול להוביל עשרות קרונות) ובכך יוצרת יעילות,

אפקטיביות וחיסכון בכוח אדם. בהינתן גיוסים תחת מתקפת טילים, עלולים להיווצר עיכובים

בגיוס הנהגים למרכז ההובלה. הרכבת במקרה זה נותנת אופציה זמינה להפעלה בשל מיעוט נהגי

הקטרים הנדרש.

המסקנה המתבקשת היא, כי הרכבת יכולה לשמש מכפיל כוח משמעותי, אשר בתכנון נכון יכול

לפצות על ההפרעות הצפויות, שעלולות לעכב את ביצוע תכנית ההיסעים בהתאם ללוח הזמנים

המטכ"לי המוגדר. רק לאחר בחינה מעמיקה ופרישה נוספת של המסילות, אפשר יהיה לשקול בניית

, וההובלה בכבישים תיהפך למרכיב משני ולגיבוי

תכנית היסעים הנשענת בעיקר על מסילות הרכבת

במקרה הצורך.