שינוע צהל בעיתות חירום

ולוגיסטיקה). נבנו מסגרות אורגניות על מנת ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הדרג הלוחם לדרג

המוביל. "התפקיד שלי להבין את המשימה, ולתרגם זאת למונחים של צורך מול מוכנות" (אזולאי

2102 ריאיון). המשימה אל מול כמות כלי הרכב מייצרת את כמות הסבבים שיידרשו להובלה. הנתיב

הקריטי הוא של מובילי הכלים הכבדים ואלו שנעשים כבדים יותר ויותר. כפועל יוצא מכך אין

ההובלה מצליחה לעמוד בעקומת העלייה של המשקל העולה.

גיוס כלי תחבורה אזרחיים

חוסר היכולת התקציבית של צה"ל לתקנן, לרכוש ולתחזק את כל האמצעים הנדרשים לצרכיו

בשעת חירום מחייבים לגייס כלי רכב אזרחיים בהיקפים עצומים ובכלל זה אמצעי הובלה ושינוע

של כלים כבדים. ללא האמצעים המגויסים לא יוכל צה"ל לממש את יתרונו במלחמה כוללת. שיטת

הגיוס כוללת הפעלת רשת גיוס כלי רכב בזמן חירום והפעלת מרכזי גיוס של הרכב המגויס. לאחר

ביצוע הרישום מועברים כלי הרכב למשימותיהם בהתאם לתוכנית מוגדרת מראש. לאור צרכיו

של המשק האזרחי נדרש צה"ל לבחון את היקף כלל האמצעים ואת מידת הצורך שלהם לאור

המשמעויות הכבדות של הגיוס על היכולת של המשק לתפקד בשעת חירום לצרכי הקיום השוטפים

של האוכלוסייה. בסיום המלחמה משוחררים כלל הרכבים האזרחיים חזרה לבעליהם (מקל"ר 1102).

בהקשר זה חשוב להדגיש, כי צה"ל מתאם את היקף האמצעים שיילקחו מהמשק האזרחי עם רח"ל

(רשות חירום לאומית). זאת מתוך הנחה כי גם המשק האזרחי יידרש להמשיך ולתפקד.

מספר שבועות לאחר מלחמת לבנון השנייה (6002), במהלך ראיון שנתן יו"ר איגוד המובילים הארצי,

הוא הציג שורת ליקויים בכל הקשור להובלת רכב כבד על ידי מערך ההובלה האזרחי: "מלחמת

לבנון השנייה השאירה אותי מוטרד במיוחד משני כשלים חמורים: האחד הינו הסתמכות על נהגים

שלא שירתו בצה"ל להובלת אמצעי לחימה לחזית, שיכולים להיחשף לחומרים רגישים וסודיים.

והשני הינו מעבר השוק למשאיות מתקדמות המתמחות בהובלת מכולות, ושאינן כשירות להוביל

כלי מלחמה. ההתעלמות מכשלים אלה תגבה מאתנו מחיר יקר במלחמה הבאה". עוד מציין יו"ר

איגוד המובילים הארצי כי "השוק הגלובלי עבר למשאיות מתקדמות, המתמחות בהובלת מכולות.

הנגררים המיועדים למכולות, בשונה ממה שהיה מקובל בעבר, כוללים קורות שנועדו לשאת את

משקל המכולה, בכפוף למגבלות המשקל בכל העולם. הקורות הדקות אינן מאפשרות הובלת כלי

מלחמה על גבי נגררים אלה". הוא מספר כי במלחמת לבנון השנייה היה פער של %03 בין מספר

ההובלות הרצוי לבין המצוי. הוא דיבר על כשלים חמורים הנובעים מאי הפקת לקחים שהיו צריכים

להיעשות כבר לפני 03 שנה – מאז מלחמת יום הכיפורים. "באופן אישי, אני כבר הזמנתי את עצמי

לוועדת החקירה כי לא ייתכן שיחלפו יותר משלושים שנה ואנחנו לא למדנו כלום". הוא מתרעם

בעיקר בשל כך ששאלת הציוד הכבד איננה נמצאת על סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, וכי