שינוע צהל בעיתות חירום

את עיקרי תכניות הבנייה ומבקשת לקבל התייחסות של אט"ל לתשתיות העשויות לפגוע במענה

הנדרש לחירום. אם מסתבר שהתכנון עלול לפגוע ביכולת של צה"ל לנייד את הסד"כ בחירום,

מוצג הדבר מטעם מחלקת התשתיות באט"ל ולוועדת התכנון והבנייה כדי לגבש פתרון לבעיות.

לדברי רמ"ח תשתיות באג"ת היכולת של צה"ל להשפיע על תכנון התשתיות היא משמעותית. כבר

בתהליך התכנון נדרש צה"ל להביע את צרכיו וסייגיו, כדי שאלה ישולבו כחלק בלתי נפרד בתוכנית

הבסיסית. לדברי הרמ"ח, לא זכורים לו מקרים שבהם לא ניתן מענה לצרכים שהעלה צה"ל בפני

הוועדה לתכנון ובנייה. הביקורת מציינת לחיוב קשר זה, המאפשר מתן מענה סביר לצרכי צה"ל לניוד

הסד"כ בחירום" (מבקר מערכת הביטחון 0102: 72).

האם תמונת המצב שמוצגת מטעם המבקר אמנם נכונה?

ראש ענף תכנון תשתיות באג"ת מציין, כי השפעתו של הצבא על התשתית הלאומית של מדינת

ישראל רבה ביותר. זהו אגב, גם המצב המתואר בספר "ארץ בחאקי" (מנו 1102, ריאיון). ראש הענף

מציג מציאות אשר מאפשרת לצה"ל להעביר התייחסות לכל פרויקט בנייה, מהרמה הארצית ועד

לרמה המקומית. הוא השתתף אישית בלא מעט מדיוני הוועדה. לשאלה: כיצד הוא יודע מהם

הצרכים המבצעיים של צה"ל שעל בסיסם מועברת ההתייחסות" השיב כי שיטת העבודה של

המחלקה כוללת בין היתר, לימוד והכרת הפרויקט שנבנה, שליחת פירוט עיקרי הפרויקט לפיקוד

הרלוונטי להתייחסות, ולבסוף קבלת התייחסות מהפיקוד והעברתה לוועדה המחוזית או המקומית.

כשהוצגו בפניו מקרי הבוחן, אשר מעלים תמונה שונה מהמתוארת, שבה נבנית תשתית תחבורתית

בארץ, אשר פוגעת דה פקטו ביכולת השינוע של צה"ל ענה, כי "לעיתים, על פי הבנתו, ההשגות של

הפיקודים מפורטות מאוד ומאפשרות התייחסות פרטנית ולעיתים מפורטות פחות – מה שפוגע

באפקטיביות של התהליך". לשאלה, האם מתקיים תהליך סדור של הבנת הצורך המבצעי וייזום

תהליכי שינוי כלפי מעלה, במילים אחרות, האם מתקיים תהליך של "חתירה למגע", בכל הקשור

לתשתית התחבורתית מול גופי הממשל במדינת ישראל? השיב: "הצבא מגיב לפרויקטים ולא יוזם

אותם" (מנו 1102, ריאיון).

הפרויקטור לנושא ההיסעים עונה לשאלה: מדוע צה"ל לא מצליח להשפיע כנדרש על התשתית

התחבורתית במדינת ישראל? "מדובר בבעיה לאומית, לא פחות מזה". הבעיה המרכזית, לדעתו, איננה

העברת החומר אלא הפיקוח או ליתר דיוק חוסר הפיקוח של רשויות המדינה, ובכלל זה צה"ל ואג"ת

על קיום ההמלצות כפי שהועלו מטעם אג"ת. "מי שעוקב אחר ביצוע המלצות אט"ל הוא אג"ת ושם

מהות הבעיה". "במציאות שבה אין היזון חוזר לבקשות, מגיע השלב שבו הפרויקט נגמר כבר ולא

ניתן לתקן דבר" (ייטב 1102, ריאיון). ייטב ציין עוד כי בעבר נפגש עם אג"ת בנושא זה לאחר מספר

תקלות, אך לדעתו לא חל שינוי מהותי. הדוגמאות של ייטב רבות ומגוונות ולא נפרטן כאן.