שינוע צהל בעיתות חירום

קצין הלוגיסטיקה הראשי אומר, כי נושא התשתית התחבורתית של מדינת ישראל הוא אחד מאבני

היסוד המרכזיים בשלב ריכוז הסד"כ בפרט ובמלחמה בכלל, ולכן צה"ל נדרש להיות במגע מתמיד

עם הגורמים המוסדיים במדינה כדי להתאים את התשתיות למצב האופטימאלי ולשפרם (גאנם

2102, ריאיון). "צריכה להיות מעורבות של צה"ל בתכנון צירים, מעורבות שהיום איננה קיימת.

מהניסיון שלי אני אומר ששיתוף פעולה כזה הוא אפשרי והוא רק עניין של קשב ורצון". בהמשך

מציין גאנם דוגמה לשיתוף פעולה בין-ארגוני בהקשר הזה: "ביקרתי בנציבות כיבוי אש בדרום

והתברר לי שבמרחק קצר מעיר הבה"דים בונים תחנת כיבוי ומשקיעים משאבים רבים בהקמתה,

במקביל להקמה של כיבוי אש. הצעתי להם שיתוף פעולה וסיכמנו זאת מיד. זה אפשרי בדיוק כמו

בסיפור תשתית הכבישים (....) אם היה תכנון משותף בין צה"ל למשרד הביטחון ומשרד התחבורה

, ששני הצדדים היו משקיעים קצת ומרוויחים הרבה יותר".

win-win

היה ניתן באמצעות יצירת

גאנם מזכיר כי בימים אלו ממש נבנה מחלף גדול בצומת גולני. לאור החשיבות של צומת גולני עבור

צה"ל נכון היה כי מרכז הבינוי, בשיתוף עם אג"ת, ייבחנו תוך כדי תהליך הבנייה שהצרכים של צה"ל

לחירום במקום אכן משמשים חלק אינטגראלי מהתוכנית.

מעיון בתוכנית האב הארצית לתחבורה יבשתית, כמו גם במתווה רשת מסילות הברזל למאה

ה-12 נמצא, כי מתקיימת חשיבה סדורה לגבי הצרכים הכלכליים והחברתיים של מדינת ישראל

למאה הבאה בתחום התשתית התחבורתית. צוותי הפיתוח כוללים נציגות גדולה ומאוזנת של בעלי

תפקידים, ועם זאת לא נמצאה אף לא באחת מהן נציגות כלשהי של צה"ל ושל משרד הביטחון.

השאלה הנשאלת במקרה זה היא: האם ייתכן כי במדינה כמו ישראל, על כלל הקשריה הביטחוניים,

לא נכון היה כי תהיה נציגות קבועה בצוותי העבודה? עיון פשוט בצוותי העבודה מצביע יותר מכל

על הבעיה, שצה"ל הפך בלא משים לגוף תגובתי בכל הקשור לצורך בתשתית תחבורתית. קל הרבה

יותר להשפיע תוך כדי בניית התוכנית מאשר להביע התייחסות בסיומה. כללי המשחק ויכולת

הקשב, כמו גם הנכונות לשנות את התוכניות, נמוכים מאוד, והתוצאות כמו גם הכשלים התכנוניים

בפריזמה הצבאית שהוצגו בפרק זה, מצביעים על כך.

סיכום

הפערים הנגלים במקרי הבוחן שהוצגו כאן אינם מקריים. הגידול בבנייה הפרטית לצד הקטנת

המעורבות הממשלתית יצרו, כפי הנראה, גם פער בין הרצון לבין היכולת של צה"ל להשפיע על

המערכות הפרטיות. הדוגמה שניתנה בעניין כביש 6 מצביעה על הפער בין הצורך הצבאי הלאומי

לבין השיקולים הכלכליים של משקיעים אשר רוצים בעיקר להשיא את תשואתם אל מול ההשקעה.