שינוע צהל בעיתות חירום

בארץ ישראל היה המצב אחר. בתחילת שנות השלושים בעקבות התפתחות הכבישים והשתכללות

המכוניות והאוטובוסים חלה ירידה במעמדה של הרכבת. לכך יש להוסיף את המרד הערבי הגדול,

אשר גרם לפגיעה חוזרת ונשנית במסילות בידי הפורעים הערביים. בנוסף, לחצים פוליטיים של

חברת "אגד", אשר הוגדרה "כמוביל של המדינה" צמצמו למינימום את ההשקעות שדרשה התשתית

המסילתית לטובת הפעלה סדירה ואפקטיבית של הרכבות.

במאי 8491 הוקמה חברת 'רכבת ישראל', שקיבלה בירושה את המסילות הבריטיות. הפעלת הרכבת

איפשרה תנועה רבה של אנשים ושל סחורות במדינה של תחילת הדרך. למרות האמור סבלה רכבת

ישראל ממחסור חמור של עובדים מיומנים (בתקופה הבריטית עבדו ערבים שעזבו את הרכבת

עם קום המדינה). בשנת 2591 בעקבות הסכם השילומים עם הגרמנים, הוזרם הון חיצוני למדינה

שבתחילת דרכה, ובין היתר נעשה שימוש לבניית תשתית תחבורתית וציבורית ענפה וכמו כן

בשנת 4591 בוצע רכש גדול של קטרי רכבת שהחליף את מערכות השינוע המיושנות שהיו לרכבת

מתקופת המנדט הבריטי (איור 11).

במלחמת סיני נפל לידי ישראל שלל רכבתי רב: בסיני נתפסו שישה קטרים וקרונות רבים, ששימשו

לימים את רכבת ישראל. במלחמת ששת הימים נפל שוב שלל רב מאוד של קרונות וקטרים לידי

ישראל. במקביל, נעשו התאמות אשר איפשרו הובלה באמצעות הרכבת ממערב סיני לעבר ישראל.

במלחמת יום הכיפורים נעשה לראשונה שימוש מבצעי ברכבת לצרכי מלחמה, והפלטפורמה הגדולה

שלה איפשרה העברת כוחות וציוד רב לאל עריש שבסיני. חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, כתב

בספרו "מלחמת יום הדין" (5791), כי נעשה משגה גדול בכך שלצורך חיזוק קו בר לב פורקה

המסילה מאל עריש לתעלה.

: רכבת ישראל התנהלה בעצלתיים במשך עשרות שנים

איור 11