שינוע צהל בעיתות חירום

פרק 1. מבוא ורקע תיאורטי

הקדמה

כדי שיוכל לעמוד באתגריו הביטחוניים בעת חירום, נדרש צה"ל לשנע כוחות צבא ואזרחים רבים

בצירים מוגבלים, בלוח זמנים קצר ובהינתן הפרעות אינהרנטיות ומכוונות. הצרכים לצד האילוצים

הרבים מחייבים את מדינת ישראל בכלל ואת צה"ל בפרט, לפתח פתרונות שינוע אפקטיביים, תוך

מיצוי אופטימאלי של התשתית האזרחית הקיימת והעתידית.

מטרת העבודה אם כן, היא להראות כיצד משפיעים האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל על

יכולות השינוע במצב חירום; להציג את השפעתם של השינויים וההתפתחויות בתחום התחבורה

בישראל על יכולת ריכוז הסד"כ (סדר כוחות) של צה"ל ולהמליץ על שיפור יכולת השינוע של כוחות

בחירום בממד היבשתי.

מדינת ישראל נמצאת בליבו של העולם הערבי והמוסלמי ומוקפת במדינות ובעמים אויבים. הגם

שעם חלקם נחתמו הסכמי שלום, ניכר כי בכל שנותיו היה השלום "קר" ותלוי מאוד בהנהגת

אי היציבות הינה הדבר היציב היחיד באזור

המדינות הטוטליטריות. המציאות העכשווית שבה

מעמידה בסימן שאלה אמיתי את יציבות השלום בפרט ואת יציבות המערכת הערבית הסובבת את

מדינת ישראל בכלל. שר הביטחון, אהוד ברק, תיאר את ישראל במילים הבאות: "וילה מפוארת

באמצע הג'ונגל". הסתכלות על המציאות במזרח התיכון דרך הפריזמה הזו מחייבת את מדינת

ישראל ואת צה"ל למוכנות ביטחונית בכל עת ובמיוחד בעת הזו.

המבנה הגאוגרפי של ישראל מייצר מגבלה תשתיתית, המאפשרת תנועה לאורכה של המדינה

בארבעה צירי אורך יבשתיים בלבד (כביש 2, כביש 4, כביש 6, כביש 09). זאת בלא שיש יכולת

פיזית לבנות צירי אורך נוספים. ניסיון העבר מלמד כי בזמן מלחמות נוצרו קשיים רבים מאוד

ביכולת השינוע והתנועה של כוחות צבא לעבר החזית, ובזמן העתקת כוחות מגזרה אחת לאחרת.

התפתחות האיום על מדינת ישראל, ובעיקר ירי הטק"ק והרק"ק (טילי קרקע קרקע ורקטות קרקע

קרקע), צפויים לגרום להפרעות גיוס ותנועה קשות מאוד בזמן ריכוז הסד"כ. בנוסף, ייתכנו בסבירות

גבוהה הפרות סדר בצירים, הפרעות אינהרנטיות בשל גודש התנועה בשגרה ותנועת (בריחת)

אזרחים רבה בשל האיום בהתחשב במיליוני רכביהם הפרטיים. כל אלו ועוד עתידים להאט את

פעילותו והיערכותו של צה"ל בזמן חירום ולשבש אותה. העיכוב, כאמור, צפוי אפילו לשבש את

יכולת צה"ל לצאת לתמרון קרקעי על פי תכנון.