שינוע צהל בעיתות חירום

הקדמה של אלוף המכללות

על רקע תקופה זו בה עוברת טלטלה היסטורית על המזרח התיכון, המאופיינת בהשתנות דרמטית,

בהתהוויות חדשות ובעליית איומים והזדמנויות, מדינת ישראל מגדירה לעצמה מחדש את סדר

העדיפות הלאומי, וצה"ל בוחן את יעדיו העתידיים ומגבש לעצמו תוכנית עבודה רב-שנתית -

"תעוזה"

אחת מהתובנות המרכזיות בהקשר זה היא כי על צה"ל להיערך ללחימה מסוגים שונים בכמה זירות

וחזיתות במקביל ובמדורג, תוך התבססות מסורתית על צבא סדיר ועל כוח מילואים מסיבי. בנוסף,

מסתמנת מגמה אופרטיבית חדשה והיא השלב השלישי בעידן "מלחמות האש" של אויבינו. בשלב

הראשון (76', 37') בעוד שהתקיימה מלחמה מסיבית בחזית הרי שהעורף כמעט ולא נתקף. בשלב

השני (60', 90' 21') המלחמה התקיימה בחזית וגם העורף האזרחי הותקף ואילו בשלב השלישי, עם

התפתחות כלל ממדי האש של אויבינו ובראשם החימוש המדויק, המלחמה תתקיים בחזית והעורף

ייתקף בעוצמה. אולם לראשונה יאוים גם העורף הצבאי (נתיבי תנועה, ימח"ים, בסיסים, פו"ש)

ואיתו יהיו מאוימות גם היכולות האופרטיביות של צה"ל.

בעבודה זו, שנכתבה על ידי אל"מ יורי ברנשטיין בעת היותו חניך המכללה לביטחון לאומי (מחזור

ל"ט), נלקח בחשבון ההקשר האזורי והאופרטיבי החדש דלעיל, והונח הידע המאפשר לצה"ל

ולרשויות מדינת ישראל לבחון את תשתיות התחבורה הלאומיות ואת כושרן לשאת שינוע סד"כ

צה"ל בעת עימות נרחב. בצד הפער המטריד בין הצורך המבצעי לבין התשתיות קיימות, מבליטה

העבודה את המבנה הגאוגרפי, טופוגרפי ודמוגרפי הייחודי לישראל ומגביל תשתיותיה. יורי אינו

מסתפק בניתוח ביקורתי, אלא גם מצביע על כמה כיווני פתרון אפשריים, כגון השימוש ברכבת

ישראל (רעיון לא חדש שמוצע לבחון אותו שוב). הניתוח מצביע בבהירות כי בעיית ביטחון לאומי

רב ממדית זו יכולה להיפתר אך ורק אם הטיפול בה ינוהל על ידי קבוצה בין משרדית ביטחונית

אזרחית שתשכיל לתכנן לטווח ארוך. כלומר במלחמות מסוג זה בהן מטושטש הגבול בין צבאי

לאזרחי חייב גם הפתרון להיות משולב ובין-תחומי. עבודה זו מבית היוצר של המכללה לביטחון

לאומי נוגעת בחוליה חלשה של הביטחון הלאומי הישראלי, מניחה תשתית ידע וכיוונים אפשריים

לפתרון ומציעה כמאמור לנקוט בהתארגנות חדשה ואחר במדינת ישראל.

קריאה פוריה

יוסי בידץ, אלוף

מפקד המכללות

אוקטובר 3102