שינוע צהל בעיתות חירום

הצבאיים, והנתיב הרכבתי לא יהווה אופציה אפשרית לצמצום הלחץ בכבישים. זאת במקביל לפיתוח

יכולות שינוע נוספות בממד היבשתי, הימי והאווירי.

הנחות היסוד שמהוות בסיס לעבודה זו הן:

1 1 .

מאז הקמת המדינה בשנת 8491 מתמודדת מדינת ישראל עם סכסוך מתמשך, עם איומים

ומגבלות כוח ואסימטריה אזורית, המצמצמים את יכולתה להגן על שטחה.

2 2 .

אוכלוסיית ישראל מונה כ-8 מיליון תושבים ב-3102, מתוכם כ-6.1 מיליון בני מיעוטים.

שטחה, כולל הגדה המערבית, הוא 009,52 קמ"ר. מסביבה, מוקפת ישראל במדינות ערביות

עוינות, אשר אוכלוסייתן מונה כ-004 מיליון אנשים ושטחן גדול פי 006 משטחה של ארץ

Bystrov and Soffer

ישראל (2102

3 3 .

הגאוגרפיה גם היא שחקן משמעותי וחשוב, אשר יוצר מציאות של צירי תנועה מוגבלים

לאורכה של המדינה הצרה. רוחבה של המדינה מהים התיכון ועד הירדן הוא כ-56 קילומטר

בממוצע. המרחק בשטח הצר שבין קלקיליה לים הוא כ-51 קילומטר ובין נתניה (חוף ים)

לטול כרם כ-71 קילומטר (איור 1). בפרוזדור הצר הזה לא ניתן להכניס יותר צירי אורך. בנוסף

לכבישים, עוברים בשטח המוביל הארצי, תשתיות אנרגיה, גז ותקשורת.

4 4 .

פרישת מחנות צה"ל, אשר הושפעה לרוב ממחנות שנשתמרו מהבריטים ונתפסו על ידי צה"ל

(מגבלה תקציבית); פרישת הערים והיישובים היהודיים בעיקר לאורך מישור החוף - כל אלו

יצרו מגבלות ואתגרים רבים בעת הצורך להכרזה על מצב חירום, גיוס כוחות וניודם צפונה

או דרומה.

5 5 .

בניית צבא סדיר קטן וצבא מילואים גדול הם כורח של מדינת ישראל בשל היבטים דמוגרפיים

(של יחסי הכוחות מול ארצות ערב), כלכליים וגאואסטרטגיים.

6 6 .

מיעוט הצירים, מסת כוחות המילואים והכלים שצריך לגייס ולהוביל מהצפון לדרום ולהפך,

חוברים למציאות ביטחונית מורכבת שמעורבת בה בדרך כלל מלחמה גדולה אחת לעשר שנים

בממוצע.

7 7 .

עורקי התחבורה בישראל הם נושא אסטרטגי חשוב מאין כמותו, אשר לו השפעה ישירה על

יכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה.

8 8 .

כל אלה מובילים לתובנה שהמציאות אינה פשוטה ומחייבת לראות את צירי התחבורה כמשאב

לאומי וצבאי חשוב מאוד.