67
יחס החרדים לציונות בשלהי המאה ה-91
המופיע בתלמוד (בבלי, כתובות, דף
7
לפי פרשנות חרדית המבוססת על מדרש שלוש השבועות
קיא ע"א), בהקמת מדינה יהודית ריבונית יש משום דחיקת הקץ, כלומר ניסיון לקרב את גאולת
העם היהודי שלא בדרך אלוהית-נסית, אלא באמצעות פעולה אנושית. נוסף על כך, בעצם הקמת
המדינה יש משום מרידה באומות העולם ומשום זירוז ביאת המשיח. משלושה טעמים אלו אסרו
חלק מהחרדים על עלייה מאורגנת לארץ ישראל ולימים על הכרה בישראל כמדינה. לכך יש להוסיף
את העובדה שהתנועה הציונית הייתה תנועה חילונית בעלת יסודות סוציאליסטיים, שחברו אליה
יהודים שחלקם לא רק שלא שמרו מצוות ולא למדו תורה בחיי היום-יום (אם כי לרבים מהם
היה רקע של "חדר" ולימודים בישיבה ובבית המדרש), אלא אף התנגדו לכך – מאפיינים שהחברה
החרדית הוקיעה ודחתה. העשייה הציונית למען הקמת בית לאומי שיוביל למדינה לעם היהודי
נדחתה על ידי החרדים בנימוק שהעם היהודי נבדל מיתר העמים בכך שאין לו שפה ומדינה,
ושייחודו כעם בא לידי ביטוי בעצם בחירתו על ידי אלוהיו ובקיום מצוותיו (אטינגר 9691; פונד
.)1999
עם זאת, רוב החרדים (חסידים וליטאים כאחד) דחו את הטיעון הדתי העולה כביכול ממדרש שלוש
השבועות בדבר איסור לעלות לארץ ישראל כדי לחיות בה, בנימוק שמדובר במדרש אגדה שאין לו
תוקף הלכתי מחייב. ביטוי לתפיסה זו מופיע כבר אצל הרמב"ם. הגר"א סבר שאין הכוונה לאיסור
להגירה לארץ ישראל, אלא בעלייה שתכליתה בניית בית המקדש; רבי חיים ויטאל, ממקובלי צפת
במאה ה-61 וה-71, גרס כי השבועות תקפות למשך 000,1 שנים בלבד. ר' יהודה ליווא בן בצלאל,
הידוע בכינויו המהר"ל מפראג, ביאר בפירושו למסכת כתובות כי האל מונע מעמו לעלות בחומה
(לעלות לארץ ישראל), אך כשיש אפשרות כזאת, זה סימן שבטלה הגזרה. בתוך כך חשוב להדגיש,
כי כיום, להוציא קבוצות שוליים בחסידות ובראשן העדה החרדית וחסידות סאטמר – כל הקבוצות
החרדיות מכירות במדינת ישראל, גם אם בעבר התנגדו להקמתה בשל הצביון החילוני שהוקנה לה
מלכתחילה ומשום חשש לחילול השם בארץ הקודש (וינמן 5991; פונד 9991).
ראשית ההתגבשות הפוליטית הממוסדת – הקמת אגודת ישראל
הופעתה והתבססותה של התנועה הציונית כגוף פוליטי נתפסו כאיום המחייב הקמת ארגון
אורתודוקסי שיגן על האינטרסים של המאמינים בתורה וההולכים בדרכה. בראשית המאה ה-02
הוחלט על הקמת ארגון שייצג את כלל החרדים בעולם במטרה לשמר את המסורת, להתוות
דרכי פעולה בנושאי חינוך וחברה ולהציע דרכי התמודדות עם תופעת החילון. בשנת 2191 הוקם
7 "השבעתי אתכן בנות ירושלים..." פתיחה לשלושה פסוקים שונים בשיר השירים, המפורש גם כאלגוריה ליחסים
בין אלוהים לעם ישראל.