החברה החרדית בישראל

שלא כמו הבחירות הדמוקרטיות לקביעת נציגי הציבור במפלגות השונות בישראל, באגודת ישראל

ובממשיכתה יהדות התורה (וכך גם במפלגת ש"ס הספרדית שאימצה נוהל זה), רשימת המועמדים

נקבעת על ידי המנהיגים הרוחניים – מועצת גדולי התורה – בסמוך למועד הגשת הרשימות. לגבי

אגודת ישראל, באופן מסורתי עד לכנסת ה-11 (4891) במקום הראשון ברשימת המפלגה שובץ

נציג חסידות גור, הגדולה מבין החסידויות; במקום השני שובץ נציג הירושלמים והעדה החרדית;

במקום השלישי שובץ נציג הליטאים; במקום הרביעי שובץ נציג חסידות ויז'ניץ הנחשבת לשנייה

בגודלה מבין החסידויות, ובמקום החמישי שובץ נציג ספרדי (זה קרה רק פעמיים). ההיררכיה

הפנימית ביטאה יותר מכול את חשיבות הזרמים השונים בתוך המפלגה ודירגה אותם לפי כוחם ולפי

השתייכות לזרם החסידי או לליטאי וכן לפי מוצאם (טבלה 21, תרשים 21) (לוי 8891; פונד 0102).

היררכיה זו עוררה תרעומת וכעס רב בקרב החרדים הספרדים ובקרב הזרם הליטאי. הם טענו

שאגודת ישראל והנהגתה החסידית שמה בראש מעייניה את הציבור החסידי-אשכנזי ונהגה באופן

בלתי שוויוני בציבור הליטאי. לטענתם הליטאים לא זכו לייצוג הולם במוסדות התנועה, והציבור

החרדי-ספרדי ממש נדחק ממוסדות התנועה ומעמדות כוח (לופו 4002א, 4002ב; ליאון 3002; פונד

.)2010

קריסת ההגמוניה החסידית: הולדת ש"ס ומפלגת דגל התורה

התגובה לתחושת הקיפוח וליחס הבלתי שוויוני בתוך אגודת ישראל לא איחרה להגיע. כבר בבחירות

1891 הובטח לחרדים הספרדים שנציג שלהם ישולב בכנסת למשך חצי קדנציה, ואולם איש מקרב

3 2

6 6 6 6 6 5 5

מספר המנדטים

הכנסת ה-81

הכנסת ה-71

הכנסת ה-61

הכנסת ה-51

הכנסת ה-41

הכנסת ה-31

הכנסת ה-21

הכנסת ה-11

הכנסת ה-01

הכנסת ה-9

הכנסת ה-8

הכנסת ה-7

הכנסת ה-6

הכנסת ה-5

הכנסת ה-4

הכנסת ה-3

הכנסת ה-2

הכנסת ה-1

: מספר מושבי המפלגות החרדיות בכנסת ישראל למן הקמתה ועד לכנסת ה-81, מקור: עיבוד

תרשים 11

תוצאות הבחירות מתוך אתר הכנסת