68
ובמהלכה חברו לאנשי ההתאחדות
8
הארגון, במסגרת ועידה שהתקיימה בעיר קטוביץ שבפולין,
האורתודוקסית כמה פורשים מתנועת המזרחי הציונית ויחד ייסדו את הארגון האורתודוקסי
"אגודת ישראל" (בקון 5002; פונד 9991).
כבר באותה שנה התחיל הארגון ("אגודה", במלעיל) לפעול בארץ ישראל בקרב היישוב הישן. חבריו
נדרשו לתת את הדעת על שאלות מהותיות בנושאים לאומיים וחברתיים, ובראשם קביעת דמותו
של היישוב העברי, הצהרת בלפור (7191) ופרסום הספרים הלבנים (הראשון התפרסם ב-2291).
בשנת 4291 הסתעף מתוך אגודת ישראל, הארגון "פועלי אגודת ישראל", במטרה לספק מענה
לצורכיהם הייחודים של הפועלים החרדים. בשל היעדר מקורות מימון נפסקה פעילותו עד לשנת
3391, אז קיבל הארגון אופי סוציאליסטי-ציוני, ועיקר הדגש בו הושם על עבודת החרדים בארץ
ועל שיתוף פעולה עם התנועה הציונית. הארגון הקים נקודות יישוב דתיות, ייסד קואופרטיבים
ברוח התורה ופעל להשלטת התורה בחיי המדינה והכלכלה. רצח יעקב דה-האן (4291), פעיל אגודת
ישראל ואנטי-ציוני, שיוחס לארגון ה"הגנה", היה מקור למתיחות ולקרע בין אגודת ישראל לתנועה
הציונית, ואולם עם הגעת העלייה הרביעית לארץ התחזק הכוח שדגל בהתקרבות לציונות, בעוד
זה ששלל אותה נדחק החוצה ומוזער. לתוך כך יש להוסיף את מאורעות תרפ"ט (9291), שהובילו
את מנהיגי אגודת ישראל להכרה כי הם חייבים לשתף פעולה עם התנועה הציונית. אמנם מדי פעם
התעוררו מחלוקות בין שתי הקבוצות, כפי שאירע בעת השתתפות נציגי אגודת ישראל בוועדת
), שהציעה להפריד את ירושלים מן המדינה היהודית העתידית, רעיון
Peel Commission
פיל (
שנציגיה דחו בתוקף (וינמן 5991). כוחה הפוליטי של אגודת ישראל מחוץ לגבולות ארץ ישראל
התבטא בפולין, שם זכתה התנועה בשנות ה-02 של המאה העשרים לנציגות של %11 מכלל יהודי
פולין, שהצביעו עבור מפלגות יהודיות לפרלמנט הפולני. כ-%22 מכלל היהודים שהצביעו בבחירות
הצביעו לרשימות חרדיות אחרות. מכאן, שכוחה של החברה החרדית בכללותה עמד על כ-%33,
כשליש מיהודי פולין (בקון 5002).
מסמך הסטטוס קוו והשתלבות אגודת ישראל בממשלת ישראל
רוב הקהילות היהודיות שחיו בליטא, בבלארוס, באוקראינה, בהונגריה ובפולין, ובהן החסידים
והליטאים, הושמדו בשואה. שברי הקהילות שנותרו היגרו ברובם לארה"ב, אחרים בחרו לעלות
לארץ ישראל ומיעוטם התפזרו באנגליה ובמדינות מערב אירופה. עם קום המדינה ופרוץ מלחמת
העצמאות פורסמה קריאה מטעם המפלגה לכלל הגברים החרדים להתגייס ולהילחם, אך גיוסם
התאפשר רק אחרי שהוסדרה הקמתן של החטיבות החרדיות, ואחרי שהובטח לשמור על כשרות
בבסיסי הצבא.
8 אין הכוונה לוועידת קטוביץ של תנועת חיבת ציון, 4881.