החברה החרדית בישראל

על חשבון קולות אגודת ישראל. במהלך הפוליטי של הרב ש"ך היה משום רצון להביע את המיאוס

בשליטה החסידית ולהפגין את כוחם המספרי של המדוכאים פוליטית (ספרדים וליטאים) מחוץ

למוסדות אגודת ישראל. למעשה, עד שנות התשעים היה הרב ש"ך ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס.

בעקבות חילוקי דעות עם הרב יוסף ובעקבות הצטרפות ש"ס למה שכונה "התרגיל המסריח"

והצטרפותה לממשלת שמעון פרס בניגוד לדעתו המפורשת, פרש הרב מתפקידו ואף החל לבקר את

התנועה ואת מעשיה. למפלגות החרדיות האשכנזיות הציגה ש"ס למן ראשיתה ועד לימינו סדר יום

חברתי, ציוני וימני, שקיבל משנה תוקף עם הצטרפותה ב-0102 להסתדרות הציונית העולמית (לופו

4002ב; נויברגר 0002).

בשנת 8891, בסמוך לבחירות לכנסת ה-21, הקים הרב ש"ך את מפלגת דגל התורה – על רקע

היחסים העכורים בין הליטאים לחסידים והתערערות מעמדו וסמכותו במוסדות ש"ס. המפלגה

נועדה לייצג את האינטרסים של הציבור החרדי-ליטאי בישראל. בראש הרשימה הציב הרב ש"ך

את ממשיכי דרכו ותלמידיו ובהם הרב משה גפני והרב אברהם רביץ. מבחינת פוליטית היה משום

הימור גדול בפרישה מאגודת ישראל ובהתמודדות לכנסת באופן עצמאי. כוחו ומעמדו המספרי

של הציבור הליטאי ושל מנהיגיו נבחנו בבחירות 8891. דגל התורה זכתה בשני מנדטים (כ-63

אלף קולות), ואלה שימשו קלף מיקוח בכל

התדיינות בנושא איחוד הזרמים החרדיים

האשכנזיים (תרשים 31). ואכן, למן הבחירות

לכנסת ה-31 ועד לבחירות של 9002 קיבל

הזרם הליטאי שני נציגים במקומות ריאליים

במפלגה החרדית המאוחדת יהדות התורה (לוי

8891; לופו 4002ב; ליאון 3002; פונד 9991,

0102; פרידמן 9891).

כחלק מהמאבק על ההגמוניה החרדית-אשכנזית

נמנעו חסידי חב"ד להצביע בעבור אגודת

ישראל, בשל חבירתה לליטאים. עם הקמת

דגל התורה ופרישת הליטאים מאגודת ישראל

ב-8891 השתנה כיוון הרוח, ומנהיגי חב"ד הורו

לחסידיהם בארץ להצביע בעבור אגודת ישראל,

כדי לחזק את כוחה אל מול המפלגה הליטאית

01 כך כינה יצחק רבין את המהלך של שמעון פרס בשנת 0991 להחלפת ממשלת האחדות הלאומית בראשות יצחק

שמיר בממשלת שמאל-חרדים צרה בראשותו.

: התפלגות המושבים החרדיים בכנסת

תרשים 31

ה-21, לפי מספר מנדטים וכאחוז מכלל המנדטים

החרדים בכנסת, מקור: אתר הכנסת

47%

15%

38%

ש"ס

דגל התורה

אגודת ישראל