החברה החרדית בישראל

לכנסת ה-81 (9002). אולם, על אף התחזקותה, שנבעה בעיקר משיעור הריבוי הטבעי הגבוה בקרב

מצביעיה, נחלש מעמדה הפוליטי והציבורי לעומת מפלגת ש"ס, שצברה תאוצה פוליטית וציבורית

רבה לא רק בציבור החרדי, מגמה ההולכת ומתחזקת ככל שש"ס כובשת קבוצות נוספות בחברה

ומבססת את מעמדה כחלופה חברתית ורוחנית. כבר בבחירות לכנסת ה-41 (6991) ניכר בבירור

הפער ההולך וגדל בין ש"ס ליהדות התורה (תרשים 51). לפער זה היו השלכות כלכליות, חברתיות

ופוליטיות כבדות משקל: ש"ס הפכה אט-אט לנציגתם של החרדים בעיני הציבור הכללי, מספר

חבריה הרב הקנה לה יתרון בדמות הסכמתן של ממשלות ישראל לדרישותיה לתקצוב מוסדות

החינוך שבפיקוחה, קואליציות שהוקמו נזדקקו לש"ס לשם הרכבת הממשלה, וככל שגדל מספר

תומכיה, כך גדלה השפעתה על הנעשה במדינה בתחומי הפנים, החוץ, הרווחה, החינוך ועוד. כך

למשל מתעקשת ש"ס באופן מסורתי להחזיק בתיק הפנים, מתוך כוונה לתת את הטון בסוגיות דת

ומדינה ובנושאים מהותיים בהגדרת היהדות והזהות היהודית לפי ראות עיניה (ליאון 0102). בה

בעת, ליהדות התורה, על אף הגידול במספר מצביעיה, נותרו אמצעים מוגבלים בלבד לשם הגנה על

האינטרסים של ציבור בוחריה – ואולי משום כך התעקשה לקבל את תפקיד יו"ר ועדת הכספים,

כמעין נקודת אחיזה המאפשרת שליטה.

עד לכנסת ה-31 נמנו ככל הנראה רוב מצביעי ש"ס עם הזרם החרדי-ספרדי. מכל מקום, התנועה

הייתה פופולרית בעיקר בקרב המצביעים המזרחים-מסורתיים ובקרב תושבי עיירות הפיתוח

והשכונות החלשות, והיו לה חמישה מנדטים. בעקבות הצגת ש"ס כמפלגת המזרחים המסורתיים

: היררכיה פנימית במפלגת יהדות התורה למן הבחירות לכנסת ה-31 ואילך, מקור: פונד 9991, 0102

תרשים 41

אגו"י

דגל התורה-ליטאים

אגו"י - אגודת ישראל

דגל התורה-ליטאים

אגו"י - אגודת ישראל

רוטציה )במהלך הקדנציה המועמד יחליף את אחד מנציגי הליטאים או אגודת ישראל(