63 / 162
62
מדינת ישראל והציונות. ככל שיחלפו השנים, כך עשויות להיוולד קבוצות נוספות שיהפכו את
החברה החרדית למגוונת ולמורכבת יותר. הייחוד שאיפיין את החרדים שהגיעו מאירופה, ההולך
ונעלם, ילבש צביון גאוגרפי מקומי וייחודי, כפי שניצניו כבר נראים בצפת, בבני ברק, בנתיבות ועוד.
סיכום
בדומה לסיפורה ההיסטורי של החברה החרדית, המורכב מנרטיבים שונים ומזהויות רבות, כך גם
היא עצמה עשויה טלאים טלאים, קהילות, קהילות. אין האחת מלמדת על רעותה, ולכן אין די
בהכרת האחת כדי להקיף את היריעה. בראשיתו של העשור השני לאלף השלישי, החברה החרדית
בישראל איננה עוד קבוצה אחת שניתן לייחס לה השקפת עולם, לבוש, אורחות חיים מסוימים,
שפה וזהות אחידה. למעשה, למן ראשיתה לא הייתה החברה החרדית אלא פלגים פלגים, שהמשותף
להם הוא רצונם לשמר אורח חיים תורני, שפירושו גם להיאטם בפני שינויים ורעיונות שנראה להם
כי יש בהם משום איום על היהדות וערכיה, כפי שהותוו על ידי חז"ל, הרמב"ם, האר"י וממשיכיהם
: פריסת תתי הקהילות החרדיות במרכז הארץ, 9002, מקור: כהנר 9002
מפה 31
עמנואל
בני ברק
גני תקוה
אלעד
פתח תקוה
נתניה
כפר חב"ד
לוד
ראשון לציון
בת ים
מודיעין עילית
מתתיהו
רחובות
אשדוד
ביתר עילית
ירושלים
כוכב יעקב
גבעת זאב
בית שמש
קריית יערים
בית חלקיה
יסודות
תל אביב
0
10 15
5
ק"מ
צ
חלוקה לזרמים
ספרדים
ליטאים
חב"ד
חסידי סלונים
חסידי גור
חסידי קרצ'ניף
חסידי ברסלב
"חוצניקים"
חסידי צאנז
חסידי ויז'ניץ
חסידי בעלז
"ירושלמיים"
חסידי קרלין
חסידי סלאנים
חסידי בויאן
חסידי באבוב
כלל חסידי
חסידי קאליב