במלכודת הרדיקליות באקדמיה

פרק שלישי: במלכודת הקו הירוק – לדמותו של מנהיג

בשמאל הרדיקלי

"על רדיקלים עם קביעות בישראל:

זר אשר יקרא את מאמרה של אופירה סליקטר

מציונות חדשה לאקטיביזם פוליטי", יתקשה להאמין שפרופסורים כאורן יפתחאל, עדי

אופיר, יהודה שנהב, אורי רם ואחרים, אבירי חופש המחקר והשיח האקדמי, הפכו את

האקדמיה לקרדום לחפור בו, ובלשונם הם, המסר האקדמי הוא "סוכן מאבק לגיטימי".

קשה להאמין שהמסר העיקרי הוא "דה לגיטימציה של ישראל כדרך לשחרור העם

הפלסטיני". אם סליקטר צודקת, הרי זו הכרזת מלחמה על האקדמיה הישראלית ובעצם

על אושיות מדינת ישראל.

האם מדובר בפרטים או בהתלכדות של קבוצה שהתכנסה וקיבלה החלטות ברוח של

ארגון חשאי?

בהערות שוליים כותבת סליקטר במאמרה (6002: הערה 71) כי ענת בילצקי, אז ראש

החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, משמשת מתאמת הקבוצה, שבין חבריה בין

היתר: לב גרינברג, חנה הרצוג, ענת מטר, עדי אופיר, אילן פפה, יואב פלד, דני רבינוביץ,

אורי רם, יהודה שנהב, טניה ריינהרט ואורן יפתחאל.

מי שקורא את מאמרו של בן דרור ימיני במעריב 01.8.02, על "שטיפת מוח אקדמית",

יתקשה להאמין כי יש אמת בתיאוריו את יהודה שנהב – "שנהב מנסה להפוך את האקדמיה

לסניף של בל"ד"; "מוביל סמינר של שטיפת מוח בחסות ארגוני שמאל". זה האיש שתקף

את פרסומי "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית" בצווחות על "מקרתיזם". הייתכן?

במלכודת הקו הירוק – מסה פוליטית

אחר שקראתי בעיון רב את ספרו של שנהב "

הגעתי למסקנה שהערותיו של בן דרור תמימות, נאיביות, ואילו כל מה שכתבה,

יהודית

תיארה והתריעה אופירה סליקטר ב-6002 על השמאל הרדיקלי מקופל בספר הקטן

והתמציתי, "במלכודת הקו הירוק".

כל מה שאסביר, אנתח ואומר בהמשך יהיה מבוסס רק על ספר זה המונח לפני. לא אסטה

ממסקנותיו כהוא זה, רק הוא המקור לביקורתי. מחברו, יהודה שנהב, תואם את מה

שנראה בעיני אבטיפוס של פרופסור מן השמאל הרדיקלי, אדם המתעב (לא מצאתי ביטוי

Seliktar, O.

2005. Tenured Radicals' in Israel: From New Zionism to Political Activism.

בשנת 6002.

israel-academia-monitor

; פורסם בעברית ב-

Israel Affairs

, 11(4), 717-736.

70&id=1565

. הוצאת עם עובד.

במלכודת הקו הירוק - מסה פוליטית יהודית

3 שנהב, י' 0102.