40
"משטר הפריבילגיות מנהל את המרחב בישראל באמצעות שיטת המועצות האזוריות
הפועלת על בסיס מדיניות גזענית כמו-פאודלית"; "בתחומי הקו הירוק לא נבנה מאז 8491
שום יישוב פלסטיני חדש ויותר ממאה יישובים נותרו בלתי מוכרים..." (עמ' 611‑711).
אני משער כיצד השתרבבו לספר סיפורים כאלה – הרי שנהב איננו גאוגרף, אבל קריאתו,
כמו כתיבתו, היא חד-צדדית, מקורותיו הם רק מחבריו שבשמאל הרדיקלי. במקרה זה,
המקור הוא של סנדי קידר ואורן יפתחאל. אילו הוא היה קורא גם ספרות אחרת, אולי
בנושא.
4
היו מתעוררים בלבו ספקות בנוגע לנתונים אלה, למשל ספרו של חיים זנדברג
הבה נערוך סדר בטיעוניו הכלליים, ואני מדבר רק על עובדות (אינני פילוסוף, גם לא
סוציולוג, רק גאוגרף). לשנהב יש כמה אובססיות, שכאשר הוא כותב עליהן אין אצלו
עוד כתיבה אקדמית, כמו בעניין האשכנזים והמועצות האזוריות, מה שמתקשר אצלו מיד
לעניין הקרקע ולעניין "הקשת המזרחית", שהוא מפעיליה.
חשוב להבהיר, שבזכות המועצות האזוריות עדיין יש בישראל כולה שטחים פתוחים
וירוקים, ותכנון פיזי סביר פחות או יותר (בשפיים זה פחות מצליח, בפריפריה יותר).
אילו חלומו של שנהב היה מתגשם והיינו מספחים את כל המרחבים הפתוחים של ישראל
לדימונה, ערד, קרית שמונה, קריית מלאכי, בית שאן וכו', הייתה ישראל הופכת למחרת
בבוקר לפרבר גנים אחד גדול, ללוס אנג'לס עם התוהו ובוהו שלה. זה מה שרוצה פרופסור
לסוציולוגיה שיקרה למזרחים שהם "מאוד מאוד יקרים" ללבו? אני מנחש מה מקומם
אותו במיוחד: לדימונה (שהוא מנכסה למזרחים) חסרים מרחבים ומקורות הכנסה גדולים,
בעוד המועצה האזורית תמר היא מוקדי תיירות בים המלח ועוד. המועצות האזוריות
ממלאות תפקיד כה חשוב, מדוע הוא מכנה את השיטה "גזענית כמו פאודלית"? במה
ישראל שונה מצרפת, דנמרק וגרמניה?
אבל יש גם עובדה היסטורית חשובה ששנהב אינו מכיר בה – "זכויות היסטוריות" של
מי שישב ראשון בפריפריה של מדינת היהודים. מה לעשות שהיו אלה עין גדי, נאות
הכיכר, שער הגולן, בית אלפא, להבות הבשן ושמיר (האחרונות של השומר הצעיר!) והם
היו אשכנזים ברובם (בתל קציר, שם ישבתי, היו דווקא יהודים מסוריה שהם היו מנהיגי
היישוב, בעצם עד היום – לידיעתך, פרופ' שנהב).
באשר למשפט השני (פרי פרסומי יפתחאל וקידר) כדאי ששנהב ידע, כי רק בגליל הוקמו
מאז 5691 כ-52 יישובים ערביים חדשים, חדשים לגמרי כמו ביר-מכסור, זרזיר, אחסניה,
דמידה, ערב א-נעם – בהמלצה שלי, הגזען ארנון סופר) וחלקם הוכרו כיישובים לכל דבר
4 זנדברג, ח' 7002. מקרקעי ישראל: ציונות ופוסט ציונות. ירושלים : המכון למחקרי חקיקה ולמשפט
השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר.