במלכודת הרדיקליות באקדמיה

הולם וקיצוני יותר) את מדינת ישראל היהודית-ציונית ויעשה הכול להפיכתה למדינת

כל אזרחיה (מן הים למדבר). ברצוני להדגיש, כי אחת השותפות שלו לשעבר, פרופ' טניה

ריינהרט (שהלכה לעולמה ב-7002), הייתה בכמה תחומים קיצונית אף ממנו, אבל היא

נימקה את דבריה בטענה: מדינת ישראל גרמה אסון לעם הפלסטיני, אבל היא עובדה

קיימת. כשנשאלה אם הדבר מוביל למדינה דו-לאומית, השיבה שזה בעצם רצוי, אבל רוב

האנשים בשני הצדדים מעדיפים שתי מדינות.

אישה כה קיצונית כריינהרט הבינה מה ששנהב אינו מבין: שישראל קיימת, ושהיא

(ריינהרט) תילחם על זכויותיו של העם הפלסטיני, אבל לא על חשבון ישראל. שנהב

רוצה דבר אחר – הוא רוצה בקצה של המדינה היהודית-ציונית ובהקמת משהו אחר

במקומה. בכל הנוגע לגאוגרפיה של הארץ, להיסטוריה שלה, ליסודות הסכסוך היהודי-

ערבי, לעקרונות האסלאם. התזה שלו מתאפיינת באי הכרה אלמנטרית של נתוני יסוד. כך

גם בכל הנוגע למושגי יסוד לגבי סכסוכים, מלחמה, שלום, פליטות, גבולות, טריטוריות.

לעתים עולה הרושם, כי שנאה יוקדת מניעה את הכתיבה שלו לא רק נגד ישראל, אלא נגד

האשכנזים, המתיישבים והמועצות האזוריות.

כשמאלן רדיקלי, הביבליוגרפיה בספרו נשענת ברובה על חבריו מן השמאל. האחר אינו

קיים אלא כדי להשמיצו. כיאה לכתיבה רדיקלית, השפה מליצית, מנופחת, נועדה להרשים

בו-זמנית וגם לערפל. הכול נאמר ביהירות של מומחה, הספר מלווה בציטוטים של אנשי

מדע דגולים מן העולם, לא תמיד ברור מדוע הובא הציטוט, אבל הוא משדר רושם של

ידענות ואינטלקט.

אמרתי דברים קשים ביותר על פרופסור ישראלי, חובת ההוכחה עלי!

". זה הנושא שהספר אמור להתמקד בו. טענת שנהב כי

זמן 7691" לעומת "זמן 8491

ההתרפקות על גבולות 7691 ("זמן 7691") הייתה כדי לברוח מ"זמן 8491" (סוף מלחמת

העצמאות של היהודים!). ומכאן למסקנה כי עד שלא נפתור את בעיות 84' לא נגיע

לשלווה ולמנוחה. בעצם, חזרה לרגע שלפני 84' תחזיר אותנו ל"גן העדן" של המדינה הדו-

לאומית שהייתה כאן, מן הים ועד לנהר הירדן. כך שנהב חושב, אולי בטוח. כדי לממש

זאת נחזיר את כל פליטי 84' לבתיהם, לא נעסוק עוד בדמוגרפיה (הגזענית והמחליאה

אותו), לא נעסוק בגדרות, חומות, גבולות, דיונים על טריטוריה... זו התזה, זו לכאורה

תמצית הספר.

"הסתכלות על פתרון הסכסוך דרך שפת 7691, תוך הכחשת שאלת 8491, מרחיקה סיכוי

להידברות ממשית עם הפלסטינים ואין בה פתרון מעשי גם בעבור הפלסטינים, משום