במלכודת הרדיקליות באקדמיה

פרק ראשון: רקע תאורטי

רדיקלים עם קביעות בישראל: מציונות חדשה לאקטיביזם פוליטי

אופירה סליקטר

מבוא

החלטת איגוד המרצים הבריטי מאפריל 5002 לקרוא לחרם אקדמי על אוניברסיטת

חיפה ועל אוניברסיטת בר-אילן עוררה גלי מחאה בישראל ומחוצה לה. עיקר הזעם

הופנה כלפי קבוצת אקדמאים ישראלים שתמכו בחרם. כמו ב-2002, כשהקריאה לחרם

הושמעה לראשונה, חוסר הנחת מכך שאנשי אקדמיה ישראלים הם כלי שרת בידיהם של

מי שמעוניינים להביא לפעולה כזאת נגד ישראל, עורר רבים לצאת בקריאה לפיטוריהם

של אותם "רדיקלים עם קביעות".

אחרים, לרבות רבים באמצעי התקשורת, תהו כיצד ייתכן שאנשי אקדמיה בכירים, ששכרם

ממומן על ידי משלם המסים הישראלי, יכולים לנצל את מעמדם כדי לפגוע באינטרס

הלאומי של המדינה. תגובות כאלו אינן מפתיעות, אך אין בהן כדי להתמודד עם הסוגיה

המורכבת והיחס שבין עיסוק אקדמי במדעי החברה, אקטיביזם אקדמי וחופש אקדמי.

הדיון בנושא זה, שהלהיט את היצרים בארצות הברית במהלך העשורים האחרונים, מן

הראוי שיגיע גם לישראל. בבסיסו עומד הצורך להתמודד עם האתגר שמעמידה התאוריה

הביקורתית הרווחת באקדמיה במערב בפני מערך הידע המסורתי במדעי החברה ובמדעי

הרוח.

התפשטותן של אופנות אינטלקטואליות: פוסט-ציונות כגרסה ישראלית של תאוריה

ביקורתית

תאוריה ביקורתית, הידועה גם בכינוי פוסט-מודרניזם, היא מונח מטריה תחתיו נמצא

שלל תאוריות השולטות בכיפה באוניברסיטאות האמריקאיות והאירופיות במהלך חמישים

השנים האחרונות. ראשיתה בקרב כמה הוגים ומסורות פילוסופיות שהתפתחו באירופה

ובארצות הברית. המפורסמת מביניהן היא אולי הפילוסופיה הפרשנית מבית מדרשם של

מישל פוקו, ז'אק דרידה וז'אק לקאן, שטענו ש"הנרטיבים החברתיים" המקובלים משקפים

) העשיר גישה

Habermas

את מבנה הכוח בחברה נתונה. הפילוסוף הגרמני יורגן הברמס (

* אופירה סליקטר היא פרופסור ללימודי ישראל במכללת גראף שבפנסילבניה. המאמר התפרסם

Ofira Seliktar (2005), Tenured Radical's in Israel: FromNew Zionism to Political

לראשונה ב-

. המאמר הופיע גם בנתיב, במאי 6002. עורך החוברת מודה

Activism,

Israel Affairs

, 11(4), 717-736

לאופירה על שנתנה הסכמתה לפרסם מאמר זה כאן.