הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?

של האלוף (במיל') יוסף משלב בריאיון עם המחבר מבטאים חששות אלה:

הדרוזים רואים בצה"ל מסגרת שוויונית שנותנת להם כיום הזדמנות שווה באופן אמיתי, בו

כל אחד מתקדם בדרגות ובתפקידים לפי היכולת והכישורים שלו ולא מסיבות אחרות. חשוב

לשמור ולהדגיש את זה כלפי פנים וכלפי חוץ שיש לבני העדה הכישורים והיכולות להצליח

ולהתקדם בצבא ובכל מקום אחר ואין צורך בעזרה של בני משפחה שנתפסת באופן שלילי.

למרות זאת, ישנם מקרים מעטים של התערבות בני משפחה ונכבדים למען קידומו של קצין

זה או אחר. אני מתנגד לכך בתוקף. זה פוגע בעדה וגם בקצינים, בגלל שיכולים לחשוב שהם

קודמו בגלל הלחצים. באופן אישי, ביקשתי שאף אחד לא יפעל למען הקידום שלי (שם: 72).

מכל האמור לעיל עולה כי לדת ולמסורת הדרוזית יש השפעה רבה על בני העדה ברמת

הפרט וברמת הקבוצה. עוצמת ההשפעה מלמדת שהשינויים שחלו בחברה הדרוזית במהלך

תהליכי עיור והמודרניזציה ואף בעקבות שירותם בצה"ל לא פגעו ביסודות המוצקים של

השמרנות האופיינית לעדה. עם זאת, ניתן להבחין בשינויים בעלי השפעה שחלקם מוצאים

את ביטויים במרכיבים בסיסיים של חיי הדרוזים, כגון בתחום המגורים, התעסוקה, היחסים

עם קבוצות אחרות ואף במרכיבי הזהות הדתית והלאומית שלהם.

תופעה ייחודית שהתפרסמה באמצעי התקשורת, שיש בה אמנם משום שינוי אבל קשה

להסבירו, היא הנוהג לכרות באר מים בחצר הבית. בין ההסברים שניתנו לתופעה נטען שיש

לראות בכך סימן להתעוררות דתית. מבלי להתייחס למידת הנכונות של ממדי התופעה ושל

המניעים, מעניין ההסבר של השיח' רידאן אלמן לכך. הוא קושר זאת לאמונה האפוקליפטית

של הדרוזים ולתודעת החירום המתמדת הקיימת אצלם, של מיעוט נרדף שמתגונן פעם מול

אויב ממשי ופעם מול אויב רוחני (אטינגר 4002ד').

יהיו ההסברים אשר יהיו, ברור שבחברה הדרוזית מתרחשים תהליכים חשובים של שינוי.

נראה כי לחלק משינויים אלה עלולה להיות השפעה שלילית על מערכת היחסים ביניהם

לבין מדינת ישראל, אם לא ינקטו צעדים הולמים לבלימתם.

יחסם של הדרוזים לזהותם הדתית והלאומית – או "מיהו דרוזי?"

תהליך התגבשותם של הדרוזים לקבוצה דתית והיותם מיעוט נרדף במקומות מושבם פיתחו

אצלם מאפייני זהות ולאומיות ייחודיים. כבר הוזכרה הטענה שהדרוזים נאמנים לשלטונות

כל עוד מאפשרים להם לנהל את חייהם על פי אמונתם, ושאינם מביעים שאיפות מדיניות

ורצון להקים מדינה משלהם. יש הסבורים כי הדבר נובע מכך שהם תמיד היו מיעוט באזור

מגוריהם. מכל מקום, הם אינם מכנים עצמם עם אלא עדה. ראוי להדגיש שגם בתקופה

6 ראוי לציין שהדברים נאמרו טרם קידומו לדרגת אלוף.