הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?

ומספר חברי פרלמנט. מצאתי את עצמי מנסה לעזור לדרוזים בכל דרך אפשרית. אני מבין

שזה מצב בהחלט בעייתי, למרות שכאשר עזרתי להם, הם היו בצד הישראלי מבחינת

אינטרסים משותפים. ברמה האישית, ברור שאין לי שום ספק שהנאמנות הראשונה שלי

נתונה למדינת ישראל ולצה"ל. אבל אי אפשר לדרוש מדרוזי לא לעזור ולעמוד מהצד כאשר

האחים שלו זקוקים לעזרה. רק שזה ייעשה בלי לפגוע באינטרסים של המדינה (אמרני

.)109 :2003

אחרי קום מדינת ישראל עלתה בארץ השאלה "מיהו יהודי?", ופתחה דיון שטרם הסתיים

עד היום. ברוח זו נשאלת השאלה: "מיהו דרוזי?". על פי התשובה הרווחת, החברה הדרוזית

מונה שלוש קבוצות. האחת רואה בבני העדה כת מוסלמית; השנייה שוללת כל קשר

לערבים ולדת האיסלאם ורואה בדת הדרוזית דת נפרדת וייחודית; השלישית מדגישה

את האינטראקציה בין העמים, את החיים המשותפים עם האחרים ואת חובת הנאמנות

למדינות שבהן חיים הדרוזים. חוקרים שבדקו את זהותם הלאומית של הדרוזים בישראל

מדגישים את המורכבות ואת הבעייתיות, שכן הם מצאו אצלם שלוש תתי-זהויות אתניות:

דרוזית, ישראלית וערבית. נמצא כי רובם רואים עצמם בראש וראשונה דרוזים, לאחר מכן

ישראלים ולבסוף ערבים. בהתייחס לקשר ביניהם לבין האוכלוסייה היהודית ומדינת ישראל,

יש הטוענים שהמאפיינים הייחודיים של הדרוזים ובפרט היותם מיעוט שנרדף לאורך שנים

יצרו הזדהות ומעין שותפות גורל בין שתי הקבוצות, אהדה ויחסי אמון הדדיים (אוליביה

2791; אלשייך 8791; אופנהיימר 9791; פירו 2891; פרג' 2002). המעמד המיוחד שזוכים לו

בני העדה בישראל ובפרט החיים בדמוקרטיה הישראלית משפיעים על זהותם שמוצאת ביטוי

בולט במגמה הגוברת של הנפת הדגל הדרוזי מעל בתים ובאירועים ציבוריים, דבר שלא נעשה

בעבר ולא במדינות אחרות.

יחסם של הדרוזים בישראל לשאלת זהותם יכול להיבחן על פי יחסם לכלל בני העדה

ברחבי העולם ועל פי יחסם לבני העדה החיים בישראל. בהקשר זה נודעת חשיבות

לגורמים שמשפיעים לדעתם על זהותם, ככל שחלו בה שינויים. הם עצמם נוהגים להדגיש

שלהשתלבותם בצה"ל ובעבודה בשירות הציבורי יש תרומה חשובה להזדהותם עם המדינה

ולגיבוש ההגדרה העצמית שלהם. ההסבר לגבי מרכיב הזהות התמקד בעיקר בחובה המוטלת

על החיילים ועל העובדים בשירות הציבורי לנהוג על פי חוקי המדינה וליישם את מדיניות

הממשלה, וכמו כן, בשל ההשתתפות באירועים ובטקסים ממלכתיים. על פי גישה זו, אפשר

להניח שמי שהגדרתם העצמית מבטאת מידה רבה יותר של הזדהות עם המדינה ירצו לשרת

בצה"ל ולעבוד בשירות הציבורי במידה רבה יותר מאחרים. תפיסה המדגישה את הקשר

בין גורמים אלה הציג בריאיון עם המחבר האלוף (במיל') גדעון שפר, לשעבר ראש אגף כוח

אדם בצה"ל:

הדרוזים הם אזרחי המדינה שמבצעים את כל החובות האזרחיות ובראש וראשונה את חובת