הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?

מן הטבלה עולה כי אמנם הרוב (%76) השיבו שאסור לחיילי צה"ל הדרוזים להגיש עזרה

ללא אישור, כלומר הם סבורים שחובת הנאמנות למדינה ולחוקיה גוברת על חובתם הדתית

שמנחה אותם להגיש עזרה לבני העדה שבמצוקה, ואולם כשליש מהם (%33) סבורים

שהחיילים הדרוזים רשאים להגיש עזרה גם ללא אישור. זהו ציבור משמעותי. מן התשובות

ניתן להסיק שהשירות בצה"ל מחזק את נטייתם לשמור על החוק. הדבר בא לידי ביטוי

בשיעור נמוך יותר של התומכים בהגשת סיוע ללא אישור (%12 לעומת %04 מתלמידי

התיכון). מגמה דומה נמצאה בנטייה בולטת יותר להביע עמדה נחרצת בנושא, "בהחלט לא"

(%92 לעומת %61 מתלמידי התיכון ו-%11 בקרב אלה שלא שירתו בצה"ל).

מעניינת העובדה שבהתייחסותם לשאלה הישירה לגבי התנהגותם של החיילים הדרוזים

במלחמת לבנון הראשונה נמצאה מגמה שונה. מהתפלגות התשובות לשאלה, "האם לדעתך

חיילי צה"ל הדרוזים שהלכו לעזור לדרוזים במלחמת לבנון פעלו נכון?", עולה כי רובם

(%95) השיבו שהחיילים אכן נהגו נכון. גם כאן אפשר להבחין בהשפעת השירות בצה"ל,

הגורם לירידה משמעותית בשיעור התומכים בהתנהגות זו (%44 לעומת %07 מתלמידי

התיכון). כמו כן, השוואה בין הדרוזים שעובדים במשרדי הממשלה לבין אלה העובדים

ברשויות המקומיות מצביעה על הבדלים מובהקים, הן לגבי השאלה העקרונית הן לגבי

השאלה הישירה. העובדים ברשויות המקומיות תמכו בשיעור גבוה יותר בזכותם של

החיילים הדרוזים לסייע לדרוזים במדינות אחרות, מאשר העובדים במשרדי הממשלה.

בין התנהגותם בפועל של הדרוזים במלחמת לבנון הראשונה, בתחילת שנות השמונים, לבין

העמדות שהם הציגו כעבור כשני עשורים ניכרים שינויים בולטים. ניתן לפרש זאת כהבדל

צפוי בין התנהגות לבין הבעת עמדה ובפרט בנושא שיש לו השלכות אישיות הכרוכות אף

בסכנת חיים. עם זאת, העובדה שיותר מחצי הנשאלים השיבו שחיילי צה"ל הדרוזים שעזרו

לבני העדה במלחמה זו פעלו נכון מצביעה על מגמה של שינוי בנושא. למגמה זו, בהצטרפה

למגמות דומות, עשויות להיות השלכות משמעותיות על מרקם היחסים בין מדינת ישראל

למיעוט הדרוזי. תמיכה להערכה זו מספקות העמדות שהציגו בני הנוער (דור העתיד). אלה

תמכו בשיעור גבוה יותר בהתנהגותם של החיילים הדרוזים. עם זאת, עמדות אלו עשויות

להיות מושפעות גם מהרצון למנוע פגיעה אפשרית בעדה כקבוצה ובפרט באלה שנהגו כך.

ככלל, הדרוזים נמנעים מלהתייחס לשאלות על זהותם הדתית והלאומית. לפיכך, כל

התבטאות שלהם בנושא זוכה להבלטה. לדוגמה, בתגובה לפנייתו של סגן מנהיג התנועה

האיסלאמית בישראל, השיח' כמאל חטיב, לשיח'ים הדרוזים, למנוע את שירותם של בני

העדה בצה"ל ולאסור עליהם לבצע פעולות ש"אינן מתאימות לדרוזים" כערבים וכפלסטינים,

כהגדרתו, השיב מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, הש'יח מוופק טריף, כי אין לאיש זכות

להתערב בנושא הזהות הייחודית של הדרוזים (אטינגר 4002ג). בהתייחס לסוגיה זו טוען