הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?

נשמרים העקרונות המסורתיים והשמרניים, שבמידה רבה מכוונים את התנהגותם של בני

העדה.

באשר למעמדה הדתי והחברתי של האישה הדרוזית, הוראות הדת מעניקות לה יחס של

כבוד והערכה, ונתונה לה האפשרות להגיע למעמד דתי גבוה ביותר. עם זאת, הפירוש

השמרני המסורתי ל"כבוד" של בת העדה עדיין שליט בקרב העדה, ונראה שעניין זה

הוא שגרם לסכסוך אלים שפרץ בפברואר 5002 בין דרוזים לנוצרים בכפר מע'אר, שהיו

בו עשרות נפגעים לרבות חלק מן השוטרים שניסו להרגיע את הרוחות. נמסר שהסיבה

למהומה הייתה שמועה שנפוצה בחלק הדרוזי של הכפר, שתושבים נוצרים הפיצו תמונות

עירום של צעירות דרוזיות. מאות דרוזים פשטו על השכונה הנוצרית למסע של נקמה. על

פי העדויות הם השליכו חזיזים, אבנים וחפצים אחרים לעבר הנוצרים ופגעו בנפש וברכוש.

מעוצמת הזעם מקצת המפגינים רגמו באבנים גם את ניידות המשטרה. מפחד הפורעים

עזבו רבים מן הנוצרים את הכפר עד שיירגעו הרוחות. כעבור זמן-מה הודיע מפקד המחוז

הצפוני במשטרה כי לא נמצאו תימוכין לשמועות. היו שיצרו קשר בין תגובתם החריפה של

בני העדה לבין הערכים הנוגעים למעמדה של האישה בחברה הדרוזית. כך למשל בדברים

של חבר הכנסת מגלי והבה כפי שפורסמו בעיתונות (ברנר 5002; קידר ופיקרש 5002).

עם זאת ראוי להבהיר כי האישה הדרוזית אינה שווה במעמדה לזה של הגברים, ומוטלים

עליה איסורים המגבילים אותה בתחומים שונים. כיום הדבר בולט בתחום התעסוקה, שכן

הדת אוסרת על הנשים לעבוד מחוץ לכפר ובמחיצת גברים (אטינגר 4002ד'). להוראות דת

אלו השפעות רבות ונרחבות גם בתחומים אחרים. כך לדוגמה, בעקיפין הן גורמות לתפיסת

מקומות עבודה ביישובים דרוזיים על ידי נשים, ובהיעדר חלופות נאלצים גברים רבים

לעבוד מחוץ ליישובם. בחירת מקום העבודה מושפעת במידה מסוימת גם מהתביעה הדתית

מהדרוזי לחיות בקרב קהילה דרוזית. תביעה זו נובעת בין היתר מהרצון לאפשר להם לקיים

את הוראות הדת והמסורת ולמנוע השפעות של תרבויות זרות ונישואי תערובת. הדבר

מביא לנטייה שלא להשתלב במקומות עבודה באזורים המרוחקים ממקום המגורים, ועלול

להשפיע על המעסיקים ועל הבוחנים בוועדות המכרזים להעדיף מועמדים אחרים, בעיקר

משיקולי כדאיות כלכלית.

ואמנם, רבים מבני העדה הציגו עמדות המלמדות שהחובה המוטלת עליהם לחיות במסגרת

קהילה דרוזית פוגעת בהשתלבותם במקומות עבודה המרוחקים ממקום מגוריהם, כדוגמת

משרדי הממשלה השוכנים בירושלים. כמו כן, הם מציינים את מעורבותם הרבה של

בני המשפחה ושל החמולה בתחום התעסוקה ועל הנטייה של בני העדה להסתמך יותר

על עזרתם מאשר על גורמים אחרים. למרות זאת, ניכרת היחלשות של מידת ההשפעה

והמעורבות של בני המשפחה והחמולה, בעיקר בכל הנוגע להשתלבות בשירות הציבורי.