9 / 81
מבוא
מונוגרפיה זו תבחן את מהותו של המושג גאופוליטיקה מנקודת מבט היסטורית. אין
הכוונה לערוך רשימה של הוגי הדעות המרכזיים של תחום מחקר מרתק זה, אלא
למקם את ההוגים בתהליכים היסטוריים ולהראות כיצד הושפעה הגאופוליטיקה,
וכיצד זו השפיעה בתורה על תהליכים היסטוריים. הנחת היסוד של מונוגרפיה זו
היא כי כל דיון בגאופוליטיקה העולמית מחייב ניתוח תהליכים היסטוריים. הדיון
והניתוח בשלבי התפתחות החשיבה הגאופוליטית תעשה לפי חלוקה כרונולוגית, על
). התקופה הראשונה תהיה תקופת ההגמוניה
Cohen
פי המודל שמציע כהן (21 :3002
האימפריאלית, שתחומה הכרונולוגי מתחיל בעשור האחרון של המאה ה-91 ומסתיים
ב-5491. תקופה זו מתחלקת לשתי תקופות משנה. בתקופת המשנה הראשונה שלטה
החשיבה הגאופוליטית הבריטית, והיא נמשכה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
בתקופת המשנה השנייה שלטה החשיבה הגרמנית, והיא זו המאפיינת את השנים
שבין שתי מלחמות העולם. התקופה השנייה מכילה בתוכה את מאבק האיתנים בין
שתי מעצמות העל שעלו מעל חורבותיו של הסדר העולמי הישן לאחר מלחמת העולם
השנייה, קרי ארצות הברית וברית המועצות – המלחמה הקרה (5491-0991). התקופה
השלישית החלה עם קריסתה של ברית המועצות וסיומה של המלחמה הקרה, והיא
1
מתאפיינת בהגמוניה הצבאית החד-קוטבית של ארצות הברית.
המושג גאופוליטיקה נטבע לראשונה ב-9981 על ידי הגאוגרף השבדי רודולף קיילן
) במסגרת מאמר שעסק בעיצוב גבולותיה הטבעיים של שבדיה. במאמר זה
Kjellén
(
תוארה הגאופוליטיקה כתיאוריה המגדירה את המדינה כאורגניזם גאוגרפי, או כתופעה
), מההוגים החשובים בגרמניה בין שתי
Haushofer
במרחב מסוים. קארל האוסהופר (
מלחמות העולם, הגדיר את הגאופוליטיקה כדוקטרינה אודות דטרמיניזם מרחבי של
כלל התהליכים הפוליטיים, המתבססת על יסודות רבים של מדע הגאוגרפיה. חוקר
) הגדיר, במהלך מלחמת העולם השנייה,
Walsh
מדע המדינה האמריקני אדמונד וולש (
את הגאופוליטיקה כחקירה משולבת של הגאוגרפיה האנושית ומדע המדינה, וכי זו
חקירה משולבת, היא אינה מודרנית וניתן לעקוב אחריה עד לימיהם של אריסטו,
.)
Cohen
2003: 11;
Jones, Jones and Woods
סטרבו, מונטסקייה וקאנט (4‑2 :4002
1 יש הטוענים כי הגוש המערב אירופאי, סין ויפן מהווים אלטרנטיבה לארצות הברית. אך מדינות אלו,
ובמיוחד האיחוד האירופאי ויפן עדיין לא הצליחו לתרגם את עוצמתן הכלכלית לעוצמה מדינית. ארצות
הברית היא זו המצליחה לתרגם את עוצמתה לעוצמה פוליטית, בעיקר הודות לכוחה הצבאי הקונבנציונלי
חסר המתחרים.