בני בן ארי

    ד"ר בני בן ארי

    סגן ראש קתדרת חייקין

    אוניברסיטת חיפה

    benni.benari@gmail.com

    Image

    זירת התמודדות בין מעצמתית בים סין הדרומי תחת כנפי הקורונה

    בעוד כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה (שמקורה בסין ולטענת נשיא ארה"ב ואחרים על סין לשאת באחריות להתפשטות המגיפה), הסכסוכים והעימותים בים סין הדרומי בין המדינות המעורבות, וביחוד בין סין וארצות הברית, נמשכים כרגיל ואף מתגברים לאחרונה להפגנות כוח המבוצעת כאילו לבדוק את המגבלות הצבאיות והמדיניות של הצדדים. הפעילות הסינית האגרסיבית בים סין הדרומי, וגם בגבול הודו-סין בהימלאיה ובהונג קונג גוררת תגובת "הפגנת השרירים" לצורכי הרתעה של ארה"ב הכוללת נוכחות ימית מוגברת, טיסות סיור וטיסות חופש טיס בלתי שגרתיות ופעילות צוללות ללא הגדרת מיקום אלא בציון האזור ה"אינדו-פסיפי". וכל זאת על מנת להפגין בנחישות מצד שני הצדדים שהיכולות המבצעיות לא נפגעו עקב מגפת הקורונה.

    הוועידה ה-36 של מנהיגי מדינות ASEAN (Nations Aassociation of South East Asia) התקיימה ביוני השנה, כוועידת וידאו עקב מגפת הקורונה, כאשר וייטנאם היא הנשיאה התורנית. כידוע, וייטנאם היא המתנגדת העיקרית והפעילה נגד ההתרחבות של סין בים סין הדרומי הכוללת בעיקר הכרזה על מעל 90% מהים כשטח בריבונות סינית היסטורית (מפת "קו תשעת המקפים"), הפרעה לדיג ולחיפושי נפט וגז של מדינות אחרות ובניית שבעה איים מלאכותיים אותם הפכה למוצבים צבאיים הכוללים מערכות גילוי ונשק, מעגנים ומסלולים לכל סוגי המטוסים, בעיקר עבור מטוסי קרב.

    מתיחות בים סין הדרומי תחת כנפי הקורונה 1

     איור 1: "קו תשעת המקפים", תחומי ה EEZ והאיים השנויים במחלוקת

    בהיותה הנשיאה התורנית של הארגון, הצליחה וייטנאם, בפעם הראשונה מזה שנים של ועידות שנתיות, להעביר במסמך הסיכום, שהוא מסמך "הצהרת הנשיא" ב-26 יוני, וללא אזכור שמה של סין, עמדה אחידה ו"נחרצת" נגד ההתנהלות בים סין הדרומי, הכוללת תמיכה בלתי מסויגת באמנת הים (UNCLOS 1982) ודרישה מרומזת מסין, ולא בפנייה ישירה או הזכרת שמה, לכבד את האמנה על כל סעיפיה.

    בחסות הקורונה, והודות לעובדה שהמסמך המסכם לא עמד למשא ומתן אלא רק לבדיקה ויעוץ מצד שאר המדינות, הצליחה וייטנאם לגרום לכך שהמדינות שתמיד הכשילו את הכללת נושא ים סין הדרומי לסיכומי הוועידות, קמבודיה ולאוס (מדינות הנחשבות ל"גרורות" של סין), גם הן קיבלו את הסיכום המופיע בסוף ההצהרה המשותפת (בשני סעיפים 64 ו-65 מתוך 66 סעיפים. הסעיף האחרון דן בחצי האי הקוריאני).[1] סין לא הגיבה למסמך אך דיפלומטים במדינות ASEAN רואים במסמך הישג לחיזוק משמעותי של עמדת המדינות המתנגדות לפעילויות הסיניות האגרסיביות.

    על מנת להראות התקדמות כל שהיא בצד הפוליטי של הסכסוך המתמשך, מציין מסמך הסיכום את המימוש, כביכול, של ה-DOC (Declaration of Conduct) משנת 2002, שהוא מסמך הקדמה להסכם הסופי להתנהגות בים סין הדרומי, ה-COC (Code of Conduct) שאמור להיחתם בשנת 2021 אבל הדיונים לגביו נדחו עקב מגפת הקורונה. המסמך עליו תהייה חתומה גם סין (המתנגדת כיום למסמך מחייב) יגדיר את כל תחומי הפעילות של כלי שיט ומטוסים על מנת לקבוע נהלים וקודי התנהגות ולהמליץ על אמצעים מעשיים להפחתת מתיחויות, לצמצם את הסיכון לתאונות, ולמנוע טעויות וחישובי תגובה שגויים שעלולים להביא להתלקחות צבאית.

    בדיוק חודש לפני ועידת המדינות ב-26 מאי, הגישה אינדונזיה תלונה לאו"ם הדוחה את דרישת סין לריבונות היסטורית על פי "קו תשעת המקפים". אינדונזיה מתנגדת חריפה לדרישות הריבונות של סין למרות שאין לה עצמה דרישות ריבונות בתחום אותו דורשת סין, אבל יש בינה לבין סין סכסוכי דיג אלימים בתחום ה-EEZ האינדונזי. בכך הצטרפה לפיליפינים שהגישה לאו"ם בשנת 2012 בקשה לפסול את תביעות סין. ואכן ביולי 2016 דחה בית הדין הבינלאומי בהאג את תביעות סין, אבל סין דחתה את הפסיקה כבלתי תקפה ובלתי מחייבת והמשיכה בפעילויות האגרסיביות. סין ניצלה את תקופת מגפת הקורונה בחדשים האחרונים והגבירה את הדיג (הבלתי חוקי) בתחומי האזור הצפוני של ה-EEZ של אינדונזיה (אזור איי (Natuna. תלונת אינדונזיה באה לאחר מספר מקרים של היתקלויות בין ספינות דיג אינדונזיות וספינות משמר החופים של סין, אשר ליוו פעילות דיג אינטנסיבית של ספינות "המיליציה הימית" של סין סביב ספינות הדיג האינדונזיות.

    נוכחות כלי השיט הסיניים גרמו לעימותים והיתקלויות עם הצי האינדונזי. סין גם ניצלה את העובדה שתחום ה-EEZ המדובר עדיין שנוי במחלוקת בין וייטנאם ואינדונזיה להגברת פעילותה באזור. בינתיים המשיכה ארה"ב להפגין נוכחות מבצעית ואף "לתמוך" בפעילות של מלזיה, על ידי הפגנת נוכחות קרובה בפעילות קידוחי נפט להם סין מתנגדת בתוקף.

    2

    איור 2: אינדונזיה דוחה את "קו תשעת המקפים" של סין

    כנראה בהמשך להתפרצות מוקדי קורונה בספינות חיל הים האמריקאי, בעיקר פרשת נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט", ועל מנת להמשיך ולהוכיח יכולת וכוננות מבצעית, הגביר הצי האמריקאי את סיורי חופש השיט בים סין הדרומי (FONOP – Freedom of Navigation Operations), על פי אמנת הים 1982, באזורי איים ושרטונות, כולל האיים המלאכותיים בעלי יכולות צבאיות עליהם מכריזה סין ריבונות מלאה. כמובן שסיורים אלו זכו למחאות חריפות מצד סין , כולל אזהרות מפני החמרת המצב וקיום סכנה להידרדרות לעימותים צבאיים.

    3

    איור 3: ב-1 יולי 2020, כלי שיט אמריקאי (Littoral Combat Ship) מפליג ליד ספינת דיג סינית בים סין הדרומי[3]

    image001

    איור 4: אותה ספינה אמריקאית מפליגה ליד אוניית קידוח הפועלת עבור ממשלת מלזיה בתחומי ים סין הדרומי הנמצא במחלוקת בין סין ומדינות האזור[4]

    בתאריכים 1–5 יולי ערך חיל הים של סין אימוני כוחות תקיפה אמפיביים באזור איי Paracel (הנמצאים בשליטה מלאה של סין עליהם גם וייטנאם וטאיוואן תובעות ריבונות), בהם השתתפו לראשונה גם ספינות משמר החופים הסיני (שהוא גוף אזרחי כביכול אך כפוף לחיל הים בזמן מלחמה). אימונים אלו הביאו למחאות דיפלומטיות חריפות מצד ארצות הברית וחלק ממדינות ASEAN. אופי האימונים והרכב הכוחות בתאריכים שבוצעו, מטרתם כנראה להוכיח שלמרות מגפת הקורונה שפגעה קשות בסין, הרגישות ועמדת סין לגבי האזור לא נפגעה.

    w5W52

    איור 5: אניות לוחמה אמפיבית מדגם 071 של הצי הסיני[5]

    בנוסף להתנצחות הדיפלומטית שלחה ארה"ב, כנראה בפעם הראשונה, לים סין הדרומי כוח משימה של שתי נושאות מטוסים מלוות בארבע ספינות נוספות לביצוע אימונים, שכללו המראות ונחיתות מטוסים במשך יום ולילה ללא הפסקה במטרה להפגין יכולות מבצעיות. אימוני כוח המשימה של הצי האמריקאי הם ללא ספק מסר ברור הן לסין והן לבעלות בריתה של ארה"ב באזור כנגד הפעילות המתגברת של סין. בתגובה חזר משרד החוץ הסיני על הכרזתו הקבועה כי איי Paracel הם בריבונות סינית שאינה ניתנת לערעור ואימוני הצי הסיני מתבצעים בהתאם.

    הפעלת שתי נושאות מטוסים בים סין הדרומי, למטרות מבצעיות מעבר להפגנת עוצמה, כגון תקיפה באזור, עלולה להיות בעייתית. באזור קיימת תנועה צפופה מאד בנתיבי הים הבינלאומיים של אוניות מכולה ומכליות ענקיות, כולל אוניות אחרות, בדרכן לא רק לסין אלא גם לדרום קוריאה ויפן ואולי גם לרוסיה ולמדינות נוספות, ומאות אלפי ספינות דיג של המדינות באזור. קיימים גם מאות שרטונות וסלעים שרובם מתגלים רק במצבי שפל ורק חלק על מהם מוצב מגדלור לאזהרה.

     w6

    איור 6: תנועת כלי שיט בים סין הדרומי, 11 יולי 2020, אדום–מכלית ירוק–אוניית משא[6]

    גם היתרון הברור של נושאות המטוסים האמריקאיות מול אלו של סין, שממילא עדיין נמצאות בשלבים מאד ראשוניים של כושר מבצעי, עלול להיפגע בגלל "נושאות המטוסים הנייחות" של סין – האיים המלאכותיים שעל חלק מהם מסלולי המראה ונחיתה ומערכות טילי חוף-ים וקרבה יחסית של שדות תעופה ביבשה. ניתן גם לציין את איום הטילים הבליסטיים של סין הכוללים טילים להשמדת נושאות מטוסים – "Carriers Killers".

    מצב המתיחות בין ארצות הברית וסין נשען על מספר תהליכים ואירועים בינלאומיים, בהם נראה כאילו יד סין היא על העליונה, בשלב זה. מעבר למצב מגפת הקורונה העולמית, בהתפרצותה מואשמת סין (בעוד סין הצליחה להשתלט על המגיפה עם נזקים כלכליים קטנים יחסית), מאבדת ארצות הברית ממעמדה הבינלאומי גם עקב פרישתה מארגונים בינלאומיים (ארגון אונסקו, ארגון הבריאות העולמי ומספר הסכמי סחר). באותו זמן מנצלת סין את המצב הבינלאומי ומובילה מהלכים לשיפור מעמדה בהונג קונג ובעימותים עם הודו בגבול ההימלאיה. סין מנצלת את מעמדה הבעייתי של ארצות הברית באירופה ואת חוסר יכולתה לפעול למול התגרענות איראן ומול צפון קוריאה וגם מעזה לדרוש מארה"ב לצמצם את ראשי הנפץ הגרעיניים שברשותה וברשות רוסיה ל-300, כמו שיש לסין, על מנת שתסכים להצטרף להסכם START לפרוז גרעיני[7]

    w7

    איור 7: נושאות המטוסים "רונלד ריגן" ו"נימיץ" יוצאות לאימונים בים סין הדרומי[8]

    וכך הופך אזור ים סין הדרומי לזירת ההתגוששות העיקרית הבאה לידי ביטוי בפעילות הימית והאווירית המתוחה והמוגברת, פעילות בה שתי המעצמות רואות חשיבות להפגין יכולות מבצעיות ואולי אף למנוע חוסר ודאות לגבי יכולות וכוונות הצדדים ולהוכיח שמגפת הקורונה אינה משפיעה על הכשירות הצבאית, וזאת במקביל להתכתשות הדיפלומטית בצורת מחאות חוזרות ונשנות שכבר הפכה לשגרה. הפגנת הנוכחות חשובה גם לארצות הברית בעקבות מדיניות "Pivot to Asia" להפגנת תמיכה בבנות בריתה העסוקות במו"מ מתמשך עם סין למסמך נוהלי התנהגות (COC) ולקיום עקרונות חופש השיט, וגם לאור העובדה שמאז מתן פסק הדין בהאג לא הצליחו ארה"ב ובנות בריתה באזור (כולל אוסטרליה ויפן) למנוע פעילות מוגברת ומאתגרת כפי שמבוצעת על ידי סין ועלולה בלא כוונה להידרדר לעימות צבאי נקודתי עקב טעות בהערכת המצב או טעות אנוש בתפעול של מפקד כלי שיט או טיס.

    לסיכום, הסכסוך בים סין הדרומי נמשך למעשה מזה עשרות שנים. עד כה הצליחה סין לממש את כל תוכניותיה העיקריות למרות ההתנגדות והמחאות. עם השלמת בניית שבעת האיים הצבאיים נראה שהמשימה העיקרית הושלמה. מעכשיו יש לסין עמדה חזקה גם בתחום האסטרטגי והטקטי (A2/AD – Anti Access/Area Denial) וגם יתרון יחסי במשא ומתן העתידי ולכן היא שואפת לשמר אותו ולנצל את חולשת ארה"ב על ידי הגדלת הנוכחות הימית והמשך דרישות למתן אישורי מעבר, שספק אם יענו. להערכתי סין בוודאי לא תמנע שיט אזרחי מכל סוג שהוא היות ואין בו איום והוא חיוני גם לסין עצמה. נושאי הדיג, שהם מרכיב "תזונתי" חשוב ביותר, הן לסין והן למדינות האזור ייפתר בסופו של דבר במשא ומתן אזורי וסין "תסכים", או באישור רשמי (שיטת "המקל והגזר") או בעצימת עיניים, לאפשר פעילות דיג למדינות האחרות (כמו שהעניקה לפיליפינים אישור לחזור לאזורי הדיג מהם גרשה אותם). קיים סיכוי קלוש ביותר שסין תפרק את האיים המלאכותיים. ומתוך הנחה סבירה שלאף אחד מהצדדים אין כוונה להגיע למצב מלחמה, ולכן בהתאם למסורת, לתרבות ולאסטרטגיה הסינית, המשך המהלכים יהיה בתחילה עם מדינות ASEAN – להן יחסים טובים עם סין חשובים ביותר – בעזרת הסכמה על קוד התנהגות בשנת 2021, או לאחר מכן (COC) שיבטיח חופש שיט (שזאת למעשה הטענה העיקרית של ארה"ב). סביר גם שהמתיחות עם ארה"ב תימשך לכל היותר בהפגנת שרירים עד מציאת פתרון למלחמת הסחר, במשא ומתן. קיימת אולי אפשרות נוספת, קלושה ביותר, שנשיא ארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות הקרוב, יחליט החלטה נועזת מסוג כל שהוא, על בסיס הטוען שהסינים מגזימים. ההיסטוריה רצופה בהוכחות שכאשר ארה"ב מחליטה משהו קשה מאד לעצור אותה. אבל ללא ספק, תלונות ומחאות הדדיות ימשיכו כבעבר.


    [1]       Chairman's Statement of the 36th Asean Summit 26 June 2020, Cohesive And Responsive Asean. https://asean.org/storage/2020/06/Chairman-Statement-of-the-36th-ASEAN-Summit-FINAL.pdf

    [2]        Indonesia rejects China’s offer for East Sea talks, says ‘Nine-Dash Line’ puts its interests at risk

    https://vnexplorer.net/indonesia-rejects-chinas-offer-for-east-sea-talks-says-nine-dash-line-puts-its-interests-at-risk-a202048769.html

    [3]       Teddy Ng. 3.7.2020. US, Vietnam and Philippines accuse Beijing of ‘unlawful maritime claims’ with five-day drill in South China Sea. South China Morning Post. https://www.scmp.com/print/news/china/diplomacy/article/3091665/us-vietnam-and-philippines-accuse-beijing-unlawful-maritime

    [4]       Niharika Mandhana. 13.5.2020. U.S. Warships Support Malaysia Against China Pressure in South China Sea. The Wall Street Journal. https://www.wsj.com/articles/u-s-sends-warships-to-support-malaysia-in-south-china-sea-amid-china-pressure-11589382717

    [5]       מימין: Type 071 amphibious transport dock

    https://military.wikia.org/wiki/Type_071_amphibious_transport_dock

    משמאל: Three PLAN Type 071 amphibious transport docks

    https://www.reddit.com/r/WarshipPorn/comments/2wx5nc/three_plan_type_071_amphibious_transport_docks

    [6]        Marine Traffic: Global Ship Tracking Intelligence | AIS Marine

    https://www.marinetraffic.com/en/ais/home/centerx:32.6/centery:25.4/zoom:7

    [7]      Leanne Quinn, 2019, Arms Control Association, China’s Stance on Nuclear Arms Control and New START

    https://www.armscontrol.org/blog/2019-08-23/chinas-stance-nuclear-arms-control-new-start

    [8]       U.S. Sends Two Aircraft Carriers to South China Sea for Exercises as China Holds Drills Nearby, https://www.wsj.com/articles/u-s-sends-two-aircraft-carriers-to-south-china-sea-for-exercises-as-china-holds-drills-nearby-11593816043

    © COPYRIGHT צוות מחשוב מדעי החברה 2018. DESIGN & DEVELOPMENT BY David Shirshov