Anot

    ד"ר אנטון ברקובסקי

    חוקר

    Image

    "גרעין אזרחי רוסי" במזרח התיכון

     

    17 דצמבר 2019

     

    יחד עם יצוא נפט וגז נחשב בעיני קרמלין "יצוא טכנולוגיות גרעיניות אזרחיות" אחד הכלים להגברת השפעתה הכלכלית והגאופוליטית של רוסיה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט (Khlopkov 2016). כפי שתראה הרשומה הנוכחית מתקשה רוסיה בפועל להשיג הצלחות משכנעות בנידון, אם כי ממשיכה לפעול ביתר מרץ חרף הקשיים הרבים והרווחיות המוטלת בספק של מיזמיה.

                פעילותיה של רוסיה בתחום הגרעין מחוץ לתחומה נעשה תחת קורת גג של החברה הממשלתית Rosatom (הפועלת בכפוף להחלטות הממשלה הרוסית) ושל שפע חברות-בת שלה שמתמקצעות בענפים ממוקדים (החל ממימון, דרך בנייה ואספקת דלק גרעיני וכלה בטיפול בפסולת הרדיואקטיבית). נכון לדוח הנגיש האחרון משנת 2017 החברה רשמה לכאורה הישגים מרשימים: הלקוחות החדשים והישנים ב-50 מדינות והעסקאות ששוויין הסתכם בכ-133.5 מיליארד דולרים (לעשור השנים הקרובות). כ-97 מיליארד תפס הסעיף של הקמת תחנות כוח גרעיניות ב-12 מדינות, 15 מיליארד - יצור אורניום, והשאר סוגי פעילות אחרים (Rosatom 2017). להצלחה לכאורה של החברה בתחום התחנות גרמו תנאים אטרקטיביים שהיא הציעה, כולל כורים "בסטנדרטים אירופיים", ליווי בכל הליך היצור של הכור והפעלתו, הקמת התשתית הנלווית, הטיפול בפסולת ובין המשמעותיים ביותר - ההלוואות שהעמידה ללקוחות (בסך של עד 90 מיליארד דולרים), בריבית נמוכה (של עד 3%) או אף בלעדיה. כמו גם ניסתה לקדם Rosatom שתי אופציות מימון, הקמה והפעלה אחרות, כגון:

    • Build–Own–Operate (BOO) - החברה הרוסית משמשת בתור משקיענית, המקימה, בעלת התחנה ומפעילה, כאשר היא מחזירה את השקעותיה תוך מכירת חשמל. השיטה הזו הוצעה בינתיים רק פעם אחת בהיסטוריה - בתחנת כוח אקוּיוּ (Akkuyu) בטורקיה.
    • Build–Own–Operate–Transfer (ВООТ) - כאשר החברה מקבלת בעלות על התחנה ובתום תקופה מסוימת מועברת השליטה עליה למדינה או לכל גורם אחר. השיטה הזו טרם מומשה בתחום הגרעין.

                האופציות של מימון קסמו למדינות לא עשירות, הנתונות במשבר כלכלי, ושצמאות לחשמל הזול יחסית ושאינן מסוגלות להפריש מכוחות עצמן מיליארדים להקמת התחנה הגרעינית. כמו גם האפשרות של כניסה למועדון הגרעיני בסיוע רוסי מצאה חן בעיניהן של מעצמות אזוריות, בייחוד לנוכח האפשרות להצטייד ביתרונות האנרגיה הגרעינית לפני שכנותיהן או יריבותיהן ובו זמנית לקבל כלף מיקוח גאופוליטי. אולם הביצועים של Rosatom בפועל רחוקים מלהיות מרשימים מדי. התלות הכלכלית המתורגמת פוטנציאלית לזו הגיאופוליטית שיוצרת רוסיה לכאורה בעקבות "נדיבותה" כלפי לקוחותיה אינה מוחשית, והרווח הכלכלי מהעסקאות שכאלו לרוסיה הינו מינורי אם בכלל.

                בשנות האלפיים יזמו ברוסיה פעילות ענפה וניסו לגייס לקוחות ל- Rosatom בכל רחבי תבל, בין היתר במדינות ערב וצפון אפריקה (Baklitsky 2013). לשם כך אף נוסדה ב-2011 חברת בתRusatom Overseas  שהייתה אמונה על קידום ההיצע של Rosatom בחו"ל. בחלק מן המקרים ניסיונות רוסיים לא התקדמו מעבר למגעי גישוש (סוריה, סודן, לבנון, תימן, עיראק). חלקם כן הולידו מזכרי הבנות בדבר "שימוש בגרעין אזרחי למטרות שלום", כפי שנעשו עם בחריין, קטר, כווית ועומאן. במקרים אחרים השיחות הובילו להסכמים בין ממשלתיים על אודות שיתוף הפעולה בתחום הגרעיני (מצרים, ירדן, איראן, טורקיה, נסיכויות המפרץ וסעודיה). בעקבות אירועי "האביב הערבי", בשל האסון הגרעיני בפוקושימה, בגלל הפעילות של המתחרות והיריבות של רוסיה מחו"ל (כגון סין, צרפת וארה"ב), עקב השלכות המדיניות השנויה במחלוקת של הנשיא פוטין בזירת החוץ, שהובילה להטלת סנקציות כלכליות, למחסור באמצעים למיזמים רוסיים ולעליית החשש נגד מהלכי קרמלין בתחום הגרעין האזרחי (Minin & Vlček 2017; Thomas 2018) – לאור כל הנסיבות הללו רק בשלושה מקרים התוכניות הרוסיות בדבר הקמת תחנות גרעיניות באזור אכן קרמו עור וגדים.

                הרחבת תחנת הגרעין האיראנית בבושהר החלה ב-2016, אם כי תחילת העבודות התעכבה עד 2019 וטרם ברור כיצד העבודה מתקדמת (World Nuclear News 2019). טקס התחלת הבניה של תחנת אקויו הממוקמת במחוז מרסין בטורקיה אירע באפריל 2018 לאחר עשור של עיכובים ואף גילוי של סדקים ביסודות (Cetingulec 2019). בחירת האתר להקמת התחנה המצרית ב-אל-דבאעה (al-Dabaa) בחוף הים התיכון במחוז מארסה מתרוך הסתיימה באפריל 2019 לאחר ארבע שנים של מו"מ (Mahmoud 2019). יצוין כי עד לאחרונה גם ירדן נכללה בתוך רשימת הלקוחות של Rosatom, אם כי החל מ-2018 האזכורים על בניית התחנה הגדולה בממלכה ההאשמית נעלמו. אחת הסיבות לכך - הצורך בגיוס משאבים נוספים מבנקים פרטיים עקב התייקרות המיזם לכ-10 מיליארד דולרים (רבע מתמ"ג המדינה) והחלטת ירדן לבטל את העסקה הישנה עם הרוסים מ-2015. כיום מכריזה ירדן על רצונה להסב את העסקה עם רוסיה למיזם צנוע יותר, שעתידו בינתיים טרם ידוע (Ghazal 2018).

    ובכן היוזמות הרוסיות נתקלות בבעיות מימון. התחנות נמצאות בשלב התחלתי של הקמה או הרחבה (במקרה האיראני). חוסר התועלת הישירה מהתחנות לכלכלה הרוסית ולמדיניות החוץ שלה בטווח המיידי מובנת. ההלוואות הרוסיות תוחזרנה בעוד עשרות שנים אם בכלל, כאשר הרווח הגאופוליטי מהן בדבר חיזוק ההשפעה הרוסית על מצרים, איראן או טורקיה מוטל בספק. מה שעוד, בהתאם לדברי הבכיר לשעבר של Rosatom הסטטיסטיקה המעודדת של החברה אינה מייצגת את המצב האמיתי, כאשר בפועל המיזמים הרוסיים מתבטלים או מתעכבים לתקופה בלתי מוגדרת (Slivyak 2019).

    עם זאת וחרף הקולות הנשמעים מצד המומחים הרוסיים הטוענים למסוכנות של שימוש מסיבי באנרגיה גרעינית באזור המזרח התיכון, מלא בקונפליקטים, מחוסר יציבות, הסובל מטרור וגם חסר כוח אדם מקצועי לטיפול בטכנולוגיות מתקדמות (Korgunov 2019), ממשיכה רוסיה לנסות לדרוס רגל בכל מיזם גרעיני אפשרי באזור. כך לאחרונה דיווחה  על השתתפותה של Rosatom במכרזים על הקמת תחנות גרעיניות בערב הסעודית, בקטר, כווית, באיחוד הנסיכויות ושאר מדינות ערב (TASS 2019). הצלחת רוסיה בניסיונות הללו מוטלת בספק, בייחוד לנוכח הסנקציות הכלכליות עליה. אולם עצם הנחישות הרוסית מדגימה את הרצון של הקרמלין להמשיך להיות נוכחת באזור ולהשפיע על המתרחש בו בעזרת יצוא טכנולוגיות גרעיניות.

    מקורות

    • Baklitsky, A. A. 2013. Nuclear energy in the Middle East: Russia’s interests and role. Index Bezopasnosti, 2(105), 25-38. (in Russian).
    • Cetingulec, M. 2019. Fears over safety of nuclear plant flare up in Turkey. Al-Monitor (24.6.2019).
    • Ghazal, M. 2018. Jordan to replace planned nuclear plant with smaller, cheaper facility. The Jordan Times (26.5.2018).
    • Khlopkov, A. (Ed.) 2016. The Perspectives of Development of the Atomic Energy in the Middle East: the Russian Interests. "Valdai" Discussion Club Report. Moscow. (in Russian).
    • Korgunov, P. 2019. The Atomic Age of the Middle East? RSMD (Rusian Counsil on International Affairs) (22.2.2019). (in Russian).
    • Mahmoud, R. 2019. Egypt presses ahead with nuclear power. Al-Monitor (30.4.2019).
    • Minin, N., & Vlček, T. 2017. Determinants and considerations of Rosatom's external strategy. Energy strategy reviews, 17, 37-44.
    • Slivyak, V. 2019. The Export of Russian Reactors: Dreams and Reality. Moscow: Ecozashita (in Russian).
    • Thomas, S. 2018. Russia's Nuclear Export Programme. Energy Policy, 121, 236-247.
    • Rosatom. 2017. The Results of Activities of the State Atomic Energy Corporation Rosatom for 2017: Public Annual Report. Moscow: Rosatom (in Russian).
    • TASS. 2019. Rosatom holds negotiations with Saudi Arabia on small-capacity reactors (15.4.2019).
    • World Nuclear News. 2019. Rosatom committed to Iranian plant project (9.5.2019).