23 ספטמבר 2020

ההיבט הים תיכוני

רקע – חילופי האש שהתרחשו לאחרונה באמצע חודש יולי, לאורך  הגבול הצפוני בין ארמניה ואזרבייג'אן,  נמשכו כשלושה ימים. האירוע כלל בין היתר אש ארטילרית, ירי טנקים ושימוש במל"טים. והיה כרוך באבדות בין הצדדים וכן בנזק לכפרים הסמוכים משני צדי הגבול. אירועים מסוג זה בין שתי מדינות אלו אינם נדירים. השורשים של הקונפליקט הם מאז שנת 1991, בעקבות התפרקות בריה"מ והקמת המדינות העצמאיות בקווקז והמחלוקת על חבל נגורנו-קרבאך. המלחמה נמשכה אז ארבע שנים בהן רוסיה סייעה סיוע צבאי פעיל לארמניה בהשגת שליטה על החבל. זאת למרות הכרה בינלאומית בשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, כולל בהחלטות של מועצת הביטחון במהלך המלחמה עצמה התומכות באזרבייג'אן. ארמניה ממשיכה מאז לשלוט דה פקטו באזור עד היום, כולל אחיזה בחבלים של אזרבייג'אן בנוסף לנגורנו – קרבאך זאת תוך תמיכה צבאית פעילה, ותמיכה מדינית וכלכלית, של רוסיה.

התקרית האחרונה, באמצע יולי, היא יוצאת דופן לאור המיקום הגאוגרפי בו התרחשה, באזור טובוז, ליד מפגש הגבולות של ארמניה, אזרבייג'אן וגאורגיה. המיקום מרוחק מאזור המחלוקת שהוא מרוחק בדרום. מרבית התקריות הצבאיות לאורך השנים התרחשו עד כה לאורך קו הגבול של נגורנו-קרבאך  או של השטחים התפוסים על ידי ארמניה הסובבים את חבל הקרבאך. מטרתן של התקריות היא להביא לשינויים או לביסוס שליטה על ידי אחד מהצדדים על חלקים באזור שבמחלוקת. אירועים אלו לא התרחשו בגבול הבינלאומי המוכר בין ארמניה לפני כיבוש החבלים במחלוקת ובין אזרבייג'אן. שתי המדינות נמנעו מלהרחיב את אזור הקונפליקט ביניהן מתוך חשש לאבד תמיכה בינלאומית ואף אחת מהמדינות לא גילתה אינטרס להרחיב את הקונפליקט מעבר לאזור שבמחלוקת.

במהלך שיא הלחימה של התקרית האחרונה, רוסיה החלה להעביר אספקה צבאית לארמניה, דבר שבעבר לא היה בו חדש, אלא שהפעם בחרה בעיתוי שונה - הפעם עשתה זאת במהלך התקרית עצמה, שזהו דבר יוצא דופן.  קודם לסוף חודש יולי רוסיה הפעילה שמונה מטוסי תובלה כבדים, איליושין 76 להעברת אספקה צבאית לארמניה. מאחר שגאורגיה סירבה להעניק להם זכות מעבר בתחום האווירי שלה, נאלצו המטוסים לעבור בנתיבים עקלקלים, דרך קזחסטן, טורקמניסטן ואיראן ביעדם לארמניה. דבר זה הביא את נשיא אזרבייג'אן להתלונן ישירות בפני הנשיא פוטין.     

החשיבות המיוחדת של האזור הגאוגרפי  שבו התרחשה תקרית האש   לאחרונה היא קרבתו לצינורות יצוא אנרגיה, שייעדן העיקרי הוא טורקיה. הצינורות העוברים באזור מאזרבייג'אן דרך גאורגיה מספקים אנרגיה לטורקיה לצריכתה המקומית, וכן גם עושים את טורקיה למדינת מעבר של אנרגיה לאירופה. צינור באקו-טביליסי-ג'יהאן במוצאו בים הכספי והחוצה את אזור טובוז באזרבייג'אן, כמו גם אזורים בדרום גאורגיה, מגיע ביעדו הסופי לנמל ג'יהאן בטורקיה לחוף הים התיכון. משם מיוצא הנפט לשווקים העולמיים. בנתיב מקביל עובר צינור גז טבעי "המסדרון הדרומי", המוביל גז טבעי מהים הכספי באזרבייגאן דרך גאורגיה וטורקיה, אשר היא מדינת מפתח כמדינת מעבר של הגז, לאירופה. הקמתו של צינור הטרנס-אנטוליה כבר הושלמה, והקמת "מסדרון הגז הדרומי" כולו לאירופה תושלם בקרוב.

בהיות המעורבות הרוסית בתקרית ברורה, היא מעלה את השאלה האם אירוע זה מסמן מסר עקיף מרוסיה לטורקיה.

משמעויות – התרחשות התקרית המלחמתית באזור טובוז נראית כמשקפת התנגשות בין רוסיה וטורקיה שבה רוסיה השתמשה בארמניה כמנוף בעימות שלה עם טורקיה. ניתן ה   לראות שהיוזמה הרוסית נועדה לשמש מסר לטורקיה בהקשר לפגיעותן האפשרית של תשתיות יצוא האנרגיה החוצים את הקווקז, בנתיב לטורקיה. במהלך התקרית עצמה ציטטה סוכנות הידיעות הרוסית טאס מקור ב"גזפרום ארמניה", חברת בת של חברת הענק גזפרום הרוסית, המודיעה על כך שכמה מהצינורות שלה ניזוקו במהלך האירוע. זה היה מספיק    כדי להצדיק מעורבות רוסית, ואכן, שר החוץ הרוסי לברוב ניפגש עם נציגי שני הצדדים לקונפליקט. ביום שלמחרת, הוציא נשיא טורקיה, ארדואן הודעה חריפה, בה התחייב שטורקיה תתמוך באזרבייג'אן בהתנגשויות הצבאיות שלה עם ארמניה. ביטויי התמיכה הטורקית באזרבייג'אן כוונו הפעם לא רק כלפי ארמניה, אלא גם כלפי מוסקבה על תמיכתה בארמניה במהלך התקרית ובתגובותיה לאחריה. כעשרה ימים אחרי האירוע, הנשיא פוטין וארדואן קיימו שיחה טלפונית כדי לדון בהסלמת המצב לאורך גבול ארמניה-אזרבייג'אן. פוטין ביטא את נכונותו לתאם את המאמצים במגמה להביא ליציבות באזור, ושני הנשיאים פתחו דיאלוג ישיר, מעל לראשיהם של מנהיגי ארמניה ואזרבייג'אן. זאת, כשהם מתמקדים ביציבות בקווקז, ופותחים את הדלת לדיון בנושאים יותר רחבים, מעבר לסכסוך הארמני אזרבייג'אני.

לרוסיה וטורקיה אינטרסים חיוניים בלוב, ושתיהן מקיימות מעורבות פעילה במלחמת האזרחים בה. דבר התורם למתח בניהן. העובדה שכל אחת ממעצמות אילה  תומכת צבאית ומספקת סיוע של ציוד צבאי לצדדים היריבים במלחמת האזרחים בלוב מסייעת להסביר את האירוע לאורך הגבול הצפוני בין אזרבייג'אן וארמניה.

ברור הוא שהקונפליקט בין רוסיה לטורקיה בלוב מתמקד באנרגיה ובמיקום הגאוגרפי שלה. לוב עשירה מאוד בנפט, והיא נחשבת למדינה התשיעית בעולם בהיקף עתודות הנפט המוכחות שלה. בנוסף, המיקום הגאוגרפי של לוב חיוני לשתי המעצמות האזוריות, שכן היא נמצאת לחופי הים התיכון, וכן לה מספר נמלים לאורך החוף, שהם לא רחוקים מאירופה.  הן רוסיה והן טורקיה מתחרות על השליטה בשדות הנפט של לוב, ועל שליטה אפשרית בנמליה. בכך תוכלנה להשיג מעמד אסטרטגי בים התיכון וגישה נוחה לחיפוש וגילוי נפט וגז באזור.  טורקיה כבר החל לנקוט בפעולות כדי להשיג מעמד דומיננטי בלוב ונוכחות בנמליה וכן השיגה הסכם עם ממשלתה המוכרת שבסיסה בטריפולי בנוגע לחלוקה של נכסי תשתיות  במזרח הים התיכון והסכמי תאום שטחי מים כלכליים בין שתי המדינות. ההסכם מאתגר את רוסיה, אשר רואה עצמה כמעצמה הגמונית במזרח הים התיכון  מאז שהקימה בסיסים ורכשה מעמד דומיננטי בסוריה, מקום נוסף שבו אינטרסים טורקיים ורוסיים מתנגשים.

מסקנות -  העימות ההולך ומתרחב בין רוסיה וטורקיה בלוב, כמו גם במזרח הים התיכון בהחלט יכול להמשיך  ולהיות גורם השפעה משמעותי על הקונפליקט בין ארמניה ואזרבייג'אן. מקרה בעל דפוס דומה כבר נראה מספר שנים בעבר, כשטורקיה הפילה מטוס קרב רוסי על גבולה עם סוריה, דבר שהביא את רוסיה לספק מסוקים צבאיים לארמניה. ההתרחשות האחרונה בקווקז יכולה להיראות לכאורה כאירוע מקומי ומוגבל. עם זאת, התבוננות חדה יכולה ללמד על ההקשר של הקונפליקט האחרון עם אנרגיה בקווקז והשלכות אפשריות לאספקת גז טבעי מהים הכספי לאירופה, שמקורו במתיחות בין שתי המעצמות האזוריות. תשתיות הובלת האנרגיה העיקריות מהים הכספי לטורקיה עוברות דרך הטריטוריה של אזרבייג'אן והן תחת איום פוטנציאלי של ארמניה. לרוסיה היכולת להשפיע באופן אפקטיבי על ארמניה, אשר במידה רבה תלויה ברוסיה, תלות צבאית ומדינית וכלכלית. מצב זה מקנה לרוסיה מנוף השפעה על טורקיה, הן כלכלי והן גאו-אסטרטגי. הדבר נעשה מוחשי מאז שאזרבייג'ן החליפה את רוסיה  כספק הגז העיקרי שלה, וכך גם העובדה שטורקיה הפכה למדינת המעבר העיקרית מהים הכספי  לים התיכון ולאירופה. לוב ומזרח הים התיכון הם בעלי חשיבות אסטרטגית רבה במיוחד לרוסיה. לפיכך, הקונפליקט הארמני-אזרבייג'אני יכול לשמש אמצעי בידיה של רוסיה לקדם את מעמדה מול טורקיה בזירות השונות בהן מתקיימת מתיחות ביניהן בזירת מזרח התיכון.

המאמר התפרסם ב-31/8/2020 ב "מרכז אסיה-הקווקז אנאליסט", הפרסום של "מכון מרכז אסיה-הקווקז ולימודי דרך המשי" וושינגטון די.סי. ד"ר אבינעם עידן הוא עמית מחקר בכיר לא תושב במכון.